אז הלכנו אתמול לקנות טבעות לקראת האירוע
היא שאלה אותי אם אני בכלל רוצה טבעת ?
"כי יש גברים שכלל לא עונדים טבעת נישואין " אמרה..
חשבתי על זה כמה ימים..
ואמרתי כן..אני רוצה טבעת.
העפתי מבט באינטרנט בטבעות שונות לגברים
מהפשוטות ביותר
ועד למעוצבות ביותר
דקות ועבות
שמנות ורזות
חלקות ומחוספסות
בגימור מאט עמום ומלוכלך
או חלק ומבריק
הגעתי למסקנה המתבקשת שהטבעת, היא הקרנה של נפש האדם הלובש אותה.
צנוע, או שויצר
עדין מול גס
בטוב טעם או וולגריות
בן אדם שרוצה להראות משהו לסביבה, אולי עושר, אולי שופוניות
מול בן אדם שעושה משהו בשביל עצמו ובת זוגתו
זהב 14 קארט, 18 קארט, 21 קארט, אפשר גם 24 קארט
מספר הקארטים אומר כמה אחוזי זהב יש בסגסוגת.
24 קארט הוא זהב טהור
אבל מה, הוא לא טוב לתכשיטים
מאחר וזהב לבדו לא מספיק נוקשה
ויכול להתעוות בקלות
זהב צהוב בצבע המוכר
זהב לבן, שנראה כמו צבע כסף, אבל מעט שונה לעין
וזהב אדום, שהוא יותר נחושתי
בזמנו הייתי הולך עם טבעות
שהייתי בחטיבה - תיכון
אז זה היה קטע מרדני - אעלק אופנתי
קניתי בחנות "תומר" בסנטר טבעת של חברת אלכמי
גולגולת גדולה וכסופה חושפת שיניים
שנים הלכתי עם הטבעת הזאת, ושהיא ירדה מהאצבע בצבא, היא עברה להיות קשורה על רצועת השעון, ומשם נדדה לתוך הפק"ל כיסים..
בשלב כלשהו גם הורדתי לה עם קאטר את הטבעת עצמה, כך שנשארה רק הגולגולת עצמה.
מאז הלכתי פה ושם עם טבעות שונות
אף פעם לא יותר מדי בולטות
"שייבה" מה שנקרא , עגולה סביב האצבע בלי שום תוספת, רק עם עיטורים שונים
טרייבלים ,קלטיים, יש לי אפילו טבעת אחת עם דוגמה בסגנון אמ.סי אשר - עם לטאות השלובות זו בזו סביב סביב
או טבעת כסופה גדולה עם אבן שחורה מבריקה שקניתי באילת לפני 3 שנים שחזרתי ממסיבת טראנס בתמנע.
תאמת ניסיתי להשאיל את הטבעת מהמוכרת לזמן בלתי מוגבל
אבל היא כנראה מתורגלת במשאילים למינהם
וקלטה אותי
ועושה לי ...איפה הטבעת השחורה שמדדת..
אמרתי לה פה ..הנה..אצלי ביד ..בתמימות של ילד בן 5 שיוצא מהחנות עם צעצוע מבלי לשלם..
אז כמובן שהייתי צריך לשלם עליה מחיר שנראה לי משולש לטבעת כזו
אבל אמרתי יאללה..
אתה לא קונה אותה
אתה קונה לקח.
והמבין יבין
בחנויות התכשיטים השונות יש תכשיטים מכל סוג צבע ומתכת..ויהלום..חברה הטוב של האשה..
המחירים בחנויות..לא זולים..
זה כמו סם..
הוא נמצא בטבע ומי שקוצר אותו משם מעביר אותו דרך סדרה של ידיים ההופכות אותו למוצר המוגמר, כל יד כזו צריכה להרוויח את העמלה שלה בדרך ללקוח הסופי - אתה
אז המחיר עולה ועולה כמו בפרמידה
אז במקום ללכת ולקנות בחנות "שיקרעו" אתנו במחיר
עשינו קיצור דרך לבחור המייצר תכשיטים
וקח ירדנו למקום טוב באמצע הפרמידה.
מוצרים באיכות מעולה
במחירים - מעולים
(מעולים - חצי ממה שמוכרים בחנות באותה האיכות) מה רע ?
בחנות אתה צריך לממן להם את השכירות , אם זו חנות פשוטה ברחוב או בקניון או בבורסה או בקניון מפונפן כמו ארנה או רמת אביב ג'..אבל פה...
אצל הבחור
גם הבחור עשה רושם טוב
גם הגעתי אליו דרך חבר
והכל נראה כשר
דיברנו איתו ואמרנו מה אנחנו רוצים
אמר אין בעיה, נדבר, נכין, נגיע לעמק השווה
שכל הצדדים יהיו מרוצים
אמר, אתה לא עושה השקעה עכשיו ל3-4 שנים
זאת השקעה ל50 שנה...
תשקיע
כסף יבוא וכסף ילך
האשה נשארת
נכון..
לפעמים תרצא שהיא תלך לכושלא'מה שלה בחזרה..
לפעמים תרצה לערוך היכרות בין קנים כפולים של רובה ציד לבין סנטרך
אבל בדרך כלל..
באופן כללי..
זורמים
חיים
זה מה יש
יש ימים כאלה
ויש אחרים
יום עאסל
יום באסל
תאמת הוא לא אמר לי את זה..
אלה זה היה יותר הקול הפנימי שלי שאמר את כל זה בקריצה בלבד.
אז אני לקחתי לעצמי טבעת זהב לבן 18קארט בעובי 6 מ"מ עם גימור חצי עגול מבריק
היא לקחה טבעת זהב צהוב 18קארט בעובי 3 מ"מ עם גימור חצי עגול מבריק
וגם הזמינה טבעת זהב עם 3 יהלומים , אחד שמן במרכז 25 אבנים, עם שני חברים של 17 אבנים משני צדדיו, יהלומים בגימור מעוגל
הבחור אמר שהפיזור של האור דרך הגימור העגול ממש יפה
שאני חושב על זה
אני ממש מחכה לרגע שאשים לה על האצבע את הטבעת ואשק לה
לאשה שלי הקטנה..
ואלחש לה..
My precioussss........
יום שלישי, 29 במרץ 2011
יום שבת, 12 במרץ 2011
fueled by rage
לכל "חברי" המעשנים
אם אתם מעשנים, אתם טיפשים.
מרעילים את עצמכם ביודעין
מרעילים את בני משפחתכם שהם בתורם הרעילו/מרעילים/ירעילו אתכם
מסריחים את בגדיכם
פוגעים בבריאותם של אנשים קרובים אליהם שאתם קוראים להם "חברים"
עוברים על החוק בעישון במקומות האסורים לכך
חבר הוא אדם שלא ירעיל אותי
חבר הוא אדם שלא יסריח אותי,את האנשים היקרים לי ,את בגדי ובייתי.
אתה חושב שזה שאתה מעשן זה מגניב ?
שזה עושה אותך "קול" ?
לא..
זה עושה אותך קטן. פאטתי, חסר כל כח רצון או אכפתיות עצמית או חברתית.
עדיף לך להשקיע בטי-שירט שכתוב עליה - אני לוזר חסר כח רצון ואני שם עליך זין
לסיכום
אם אתה חושב שאתה "חבר" שלי - ואתה מעשן ליידי
אתה רחוק מלהיות חבר שלי .
אתה יותר קרוב ללהיות אוייב.
יש לי כל כך הרבה דברים לומר בנושא..
אבל במקום אני חושב שפשוט אכתוב מספר סצנות שתבינו איך אני רואה אנשים שמעשנים :
סצנה 1
לילה , שעת חצות
יללות של חתולים הנלחמים בסמטה אחורית
הומלס מסריח מתנדנד לו ימין ושמאל ברחוב הקר
לפתע מבחין בזוג ההולכים חבוקים
אורב להם תחת פנס הרחוב
ולוכד אותם במבטו
הם נעצרים באיטיות
הוא מחווה תנועה של שתי אצבעות על פיו
הם מחליפים מבטים בנייהם
הגבר מכניס יד אל כיסו
שולף קופסה דקה ומתוכה צף לו מקלון מסרטן
הוא מגיש אותו לאומלל
תוך כדי שהוא מגיש לו את המקל המסרטן הצלליות שלהם משתנות
היד האוחזת במקל המסרטן הופכת ליד האוחזת באקדח ומכוונת היישר לליבו של האומלל
צלליתו של האומלל הופכת ידה המושטת ליד המסמנת לתנועה של עצור
ברגע שהמקל נוגע באצבעותיו של המקבל היד חוזרת לתנועה של לקבל
לאחר חצי שניה האקדח יורה ועשן מסתלסל ממנו כלפי מעלה
בעוד האומלל שואף מלו ראותיו מהמקל
צלליתו תופסת את החזה בשתי ידיים ונופלת ארצה - מתה
סצנה 2
מספר אנשים , גברים ונשים , יושבים בדירה של חברים
צופים יחדיו בסרט
לפתע אחד מהם פוער פיו ודוחף שתי אצבעות עמוק לתוך הגרון
מחטט שם קצת
ולאחר מספר רגעים מושך את ידו במהירות החוצה
ופולט צונאמי של קיא צבעוני לחלל החדר
על כל השולחן, הטלויזיה, הכורסאות, ושאר יושבי החדר
על פניהם , ראשם, וכל בגדיהם
אז הוא מקרב מאפרה קטנה אליו
ומנגב בה את אצבעותיו
חבריו לא משנה הבעה לרגע
וממשיכים לשוחח ולחייך כאילו שום דבר לא קרה
לפתע אחד מהם שואל את המקיא הראשון
אפשר גם ?
ואז המקיא דוחף את שתי אצבעותיו עמוק לתוך גרונו של השני
שבתורו כמובן מתחיל להקיא בסילונים צבעוניים על פניו של הראשון, ראשו ובגדיו
שאר יושבי החדר מתבוננים בהם בחצי עין
וחושבים
המממ
גם לי בא ככה..
ומתחילים לדחוף לעצמם אצבעות לגרון ואחד לשני לגרון
וכולם מתחילים להקיא לכל עבר סילונים בצבעים פסיכודאליים שונים ההופכים לצבע אדום ההופך לדם
כולם יושבים נינוחים צופים בסרט
שכולם מלאים בקיא מכל עבר
אחת מהבנות נפרדת לשלום מהשאר בנשיקות על הלחיים מלאות הקיא שלהם
יוצאת אל הרחוב
בדרך רואה אדם המטייל עם כלבו ומקיא לכל עבר, וגם הכלב מקיא
היא מרימה יד בכביש ועוצרת מונית
הנהג עוצר
מוציא ראשו, מקיא קצת על הכביש
ושואל לאן ?
היא עונה
למחלקה האונקולוגית בבקשה
יש לך תור הוא שואל
כן
כבר קבעתי מראש..
פותחת יומן, מדפדפת במהירות
והמצלמה מתפקסת על תאריך בעוד מספר שנים קדימה
סצינה 3
בר אפלולי
גבר נאה נכנס דרך הדלת
מוריד מעילו ומניח אותו בנונשלנטיות על כסה הבר
מתיישב ומזמין משקה
לפתע בחורה נאה מתקרבת אליו בצעדים חתוליים
מניחה יד על כתפו
הוא מסובב אליה את ראשו
והיא במבט חתולי מכניסה את ידה לתוך תחתוניה מאחור
מחטטת קצת
שולפת יד מלאה בחרא מהביל
ומגישה אל מול פניו
תוך כדי שהוא מביט אל תוך עייני החתול הגדולות שלה וחזה השופע
הוא שואף מלא ראותיו מתוך ידיה אל מלא ריחה של פסולת גופה
הוא מחייכת חיוך תמיד
ובידה השניה בוצעת מעט מהחומר המהביל
ומעבירה ידה בשיערו ולאורך גבו
הוא בתמורה קרב אליה
שפתיים מתקרבות
הוא פותח פיו לנשקה
היא פותחת פיה , ומתוכו מתחיל לנזול שלשול בגוונים שונים של חום צהוב
הוא מתקרב עוד ועוד
והם מתחילים להצטרפת תוך כדי שהחומר מחליף פיות ונוזל מפיהם במורד הצוואר ואל בגדיהם
אם אתם מעשנים, אתם טיפשים.
מרעילים את עצמכם ביודעין
מרעילים את בני משפחתכם שהם בתורם הרעילו/מרעילים/ירעילו אתכם
מסריחים את בגדיכם
פוגעים בבריאותם של אנשים קרובים אליהם שאתם קוראים להם "חברים"
עוברים על החוק בעישון במקומות האסורים לכך
חבר הוא אדם שלא ירעיל אותי
חבר הוא אדם שלא יסריח אותי,את האנשים היקרים לי ,את בגדי ובייתי.
אתה חושב שזה שאתה מעשן זה מגניב ?
שזה עושה אותך "קול" ?
לא..
זה עושה אותך קטן. פאטתי, חסר כל כח רצון או אכפתיות עצמית או חברתית.
עדיף לך להשקיע בטי-שירט שכתוב עליה - אני לוזר חסר כח רצון ואני שם עליך זין
לסיכום
אם אתה חושב שאתה "חבר" שלי - ואתה מעשן ליידי
אתה רחוק מלהיות חבר שלי .
אתה יותר קרוב ללהיות אוייב.
יש לי כל כך הרבה דברים לומר בנושא..
אבל במקום אני חושב שפשוט אכתוב מספר סצנות שתבינו איך אני רואה אנשים שמעשנים :
סצנה 1
לילה , שעת חצות
יללות של חתולים הנלחמים בסמטה אחורית
הומלס מסריח מתנדנד לו ימין ושמאל ברחוב הקר
לפתע מבחין בזוג ההולכים חבוקים
אורב להם תחת פנס הרחוב
ולוכד אותם במבטו
הם נעצרים באיטיות
הוא מחווה תנועה של שתי אצבעות על פיו
הם מחליפים מבטים בנייהם
הגבר מכניס יד אל כיסו
שולף קופסה דקה ומתוכה צף לו מקלון מסרטן
הוא מגיש אותו לאומלל
תוך כדי שהוא מגיש לו את המקל המסרטן הצלליות שלהם משתנות
היד האוחזת במקל המסרטן הופכת ליד האוחזת באקדח ומכוונת היישר לליבו של האומלל
צלליתו של האומלל הופכת ידה המושטת ליד המסמנת לתנועה של עצור
ברגע שהמקל נוגע באצבעותיו של המקבל היד חוזרת לתנועה של לקבל
לאחר חצי שניה האקדח יורה ועשן מסתלסל ממנו כלפי מעלה
בעוד האומלל שואף מלו ראותיו מהמקל
צלליתו תופסת את החזה בשתי ידיים ונופלת ארצה - מתה
סצנה 2
מספר אנשים , גברים ונשים , יושבים בדירה של חברים
צופים יחדיו בסרט
לפתע אחד מהם פוער פיו ודוחף שתי אצבעות עמוק לתוך הגרון
מחטט שם קצת
ולאחר מספר רגעים מושך את ידו במהירות החוצה
ופולט צונאמי של קיא צבעוני לחלל החדר
על כל השולחן, הטלויזיה, הכורסאות, ושאר יושבי החדר
על פניהם , ראשם, וכל בגדיהם
אז הוא מקרב מאפרה קטנה אליו
ומנגב בה את אצבעותיו
חבריו לא משנה הבעה לרגע
וממשיכים לשוחח ולחייך כאילו שום דבר לא קרה
לפתע אחד מהם שואל את המקיא הראשון
אפשר גם ?
ואז המקיא דוחף את שתי אצבעותיו עמוק לתוך גרונו של השני
שבתורו כמובן מתחיל להקיא בסילונים צבעוניים על פניו של הראשון, ראשו ובגדיו
שאר יושבי החדר מתבוננים בהם בחצי עין
וחושבים
המממ
גם לי בא ככה..
ומתחילים לדחוף לעצמם אצבעות לגרון ואחד לשני לגרון
וכולם מתחילים להקיא לכל עבר סילונים בצבעים פסיכודאליים שונים ההופכים לצבע אדום ההופך לדם
כולם יושבים נינוחים צופים בסרט
שכולם מלאים בקיא מכל עבר
אחת מהבנות נפרדת לשלום מהשאר בנשיקות על הלחיים מלאות הקיא שלהם
יוצאת אל הרחוב
בדרך רואה אדם המטייל עם כלבו ומקיא לכל עבר, וגם הכלב מקיא
היא מרימה יד בכביש ועוצרת מונית
הנהג עוצר
מוציא ראשו, מקיא קצת על הכביש
ושואל לאן ?
היא עונה
למחלקה האונקולוגית בבקשה
יש לך תור הוא שואל
כן
כבר קבעתי מראש..
פותחת יומן, מדפדפת במהירות
והמצלמה מתפקסת על תאריך בעוד מספר שנים קדימה
סצינה 3
בר אפלולי
גבר נאה נכנס דרך הדלת
מוריד מעילו ומניח אותו בנונשלנטיות על כסה הבר
מתיישב ומזמין משקה
לפתע בחורה נאה מתקרבת אליו בצעדים חתוליים
מניחה יד על כתפו
הוא מסובב אליה את ראשו
והיא במבט חתולי מכניסה את ידה לתוך תחתוניה מאחור
מחטטת קצת
שולפת יד מלאה בחרא מהביל
ומגישה אל מול פניו
תוך כדי שהוא מביט אל תוך עייני החתול הגדולות שלה וחזה השופע
הוא שואף מלא ראותיו מתוך ידיה אל מלא ריחה של פסולת גופה
הוא מחייכת חיוך תמיד
ובידה השניה בוצעת מעט מהחומר המהביל
ומעבירה ידה בשיערו ולאורך גבו
הוא בתמורה קרב אליה
שפתיים מתקרבות
הוא פותח פיו לנשקה
היא פותחת פיה , ומתוכו מתחיל לנזול שלשול בגוונים שונים של חום צהוב
הוא מתקרב עוד ועוד
והם מתחילים להצטרפת תוך כדי שהחומר מחליף פיות ונוזל מפיהם במורד הצוואר ואל בגדיהם
יום שישי, 4 במרץ 2011
remember
מכירים את זה שאתם עושים משהו ..
ותוך כדי אתם לא ממש "נהנים" ממנו, אבל יודעים שזה משהו שאתם הולכים לנצור במקום מיוחד בכספת בראשכם..
משהו שאתם ישר הולכים לספר עליו בפייסבוק, להפציץ בתמונות מכל זווית
לתייג את כולם..
לקבל מלא תגובות כיפיות...
למרות שבתוך תוחכם אתם לא ממש מתייגים את הארוע הזה כסנסציה
אתם יודעים שהוא הולך להכנס להיי לייטס של הארועים שתזכרו
זה יכול להיות טיול לחו"ל, מסיבה טובה, פגישה מעניינת עם מישהי שזרמה למקומות מעניינים..
ארוחת ערב משפחתית, מתנה מבן/בת הזוג, חיית מחמד חדשה שקיבלתם, לידה/המלטה..
1000 דברים..
בחלוף השנים הארועים הללו מצטמצים לתוך קבוצות
חברים מהשכונה, צבא, לימודים, טיולים, עבודה, משפחה, אנשים שאתה אוהב, אנשים שאתה לא אוהב..אנשים שאתה מממש לא אוהב..אנשים שאם הם יצתרכו את עזרתך תתרום להם גם כליה..ואנשים שאם תראה אותם מחליקים ברחוב על בננה שוברים את הרגל עם שבר פתוח,תבוא עם מצלמת וידאו מעליהם תוך כדי צחוק היסטרי ותאמר להם שאתה מעלה את זה לרשת שכולם יראו איזה פאתטים הם..
העניין הוא...
שאנחנו עושים דברים..
ולא חושבים על זה שאנחנו הולכים להנות - עכשיו
נאמר אני יוצא בשישי, וחושב ..וואלה
אני הולך להנות בשישי הזה בין 22 ל 5 !
אנחנו כבר חושבים קדימה..
הרבה קדימה
כל פוזה במסיבה מתוכננת
לבוש מוקפד
ריקוד עם קוראוגרפיה משורטטת
הכל פיקס
ובשביל מה ?
בשביל התמונות ..
בשביל התמונות היקרות מפז שיצלמו אתכם..
אנשים מתחלקים לשני מחנות
התמונות המבויימות
והתמונות הממש לא מבויימות, המפדחות..הכאילו זרוקות..
אבל הכל מתוכנן מתחת לפני השטח..הכל מבויים.
מה הנקודה שלי אתם תוהים..
שכל מהלך החיים הסו קאלד מתוכנן הזה..
מבוקר עד ערב
משישי עד שישי
מיום הולדת ליום הולדת
מטיול בחו"ל עד חתונה של חבר
נהיינו אנשים שחיים מסטטוס עד סטטוס
מאין א ריליישנשיפ לסינגל ל יטס קומפליקייטד..
מתגובה לתגובה
מלייק עד לייק
מסנד פרינד ריקווסט ועד לאנפרינד.
נהיינו יצורי צומי.
החיים של אלו שמחוץ למטריקס (פייסבוק)
זהים
אבל ריאליסטים יותר.
רוצה להיות חבר שלי נוצר בזרימה והאינטראקציה בין אנשים
אנפרינד נוצר בדרכים פחות נעימות..
בפייסבוק מה שנשאר לנו בסוף זה התגובות, לטוב ולרע...
וכמה אלבומים של תמונות שאם לא היה כתוב מה הארוע לא היית זוכר אם זה יום ההולדת שלך או טיול בחו"ל..
הכל מתיישן , קמל ומת..
הכל נגמר בסוף...
אז עדיף להנות -עכשיו- ממה שאתם עושים.
להנות הערב בארוע
לשבת עם בת/בן הזוג, להסתכל להם בעיניים ולומר להם בלי מילים - אני אוהב אותך
(ברור שאני בחיים לא יעשה את זה..אבל היי..מותר לי לכתוב את זה..)
ותוך כדי אתם לא ממש "נהנים" ממנו, אבל יודעים שזה משהו שאתם הולכים לנצור במקום מיוחד בכספת בראשכם..
משהו שאתם ישר הולכים לספר עליו בפייסבוק, להפציץ בתמונות מכל זווית
לתייג את כולם..
לקבל מלא תגובות כיפיות...
למרות שבתוך תוחכם אתם לא ממש מתייגים את הארוע הזה כסנסציה
אתם יודעים שהוא הולך להכנס להיי לייטס של הארועים שתזכרו
זה יכול להיות טיול לחו"ל, מסיבה טובה, פגישה מעניינת עם מישהי שזרמה למקומות מעניינים..
ארוחת ערב משפחתית, מתנה מבן/בת הזוג, חיית מחמד חדשה שקיבלתם, לידה/המלטה..
1000 דברים..
בחלוף השנים הארועים הללו מצטמצים לתוך קבוצות
חברים מהשכונה, צבא, לימודים, טיולים, עבודה, משפחה, אנשים שאתה אוהב, אנשים שאתה לא אוהב..אנשים שאתה מממש לא אוהב..אנשים שאם הם יצתרכו את עזרתך תתרום להם גם כליה..ואנשים שאם תראה אותם מחליקים ברחוב על בננה שוברים את הרגל עם שבר פתוח,תבוא עם מצלמת וידאו מעליהם תוך כדי צחוק היסטרי ותאמר להם שאתה מעלה את זה לרשת שכולם יראו איזה פאתטים הם..
העניין הוא...
שאנחנו עושים דברים..
ולא חושבים על זה שאנחנו הולכים להנות - עכשיו
נאמר אני יוצא בשישי, וחושב ..וואלה
אני הולך להנות בשישי הזה בין 22 ל 5 !
אנחנו כבר חושבים קדימה..
הרבה קדימה
כל פוזה במסיבה מתוכננת
לבוש מוקפד
ריקוד עם קוראוגרפיה משורטטת
הכל פיקס
ובשביל מה ?
בשביל התמונות ..
בשביל התמונות היקרות מפז שיצלמו אתכם..
אנשים מתחלקים לשני מחנות
התמונות המבויימות
והתמונות הממש לא מבויימות, המפדחות..הכאילו זרוקות..
אבל הכל מתוכנן מתחת לפני השטח..הכל מבויים.
מה הנקודה שלי אתם תוהים..
שכל מהלך החיים הסו קאלד מתוכנן הזה..
מבוקר עד ערב
משישי עד שישי
מיום הולדת ליום הולדת
מטיול בחו"ל עד חתונה של חבר
נהיינו אנשים שחיים מסטטוס עד סטטוס
מאין א ריליישנשיפ לסינגל ל יטס קומפליקייטד..
מתגובה לתגובה
מלייק עד לייק
מסנד פרינד ריקווסט ועד לאנפרינד.
נהיינו יצורי צומי.
החיים של אלו שמחוץ למטריקס (פייסבוק)
זהים
אבל ריאליסטים יותר.
רוצה להיות חבר שלי נוצר בזרימה והאינטראקציה בין אנשים
אנפרינד נוצר בדרכים פחות נעימות..
בפייסבוק מה שנשאר לנו בסוף זה התגובות, לטוב ולרע...
וכמה אלבומים של תמונות שאם לא היה כתוב מה הארוע לא היית זוכר אם זה יום ההולדת שלך או טיול בחו"ל..
הכל מתיישן , קמל ומת..
הכל נגמר בסוף...
אז עדיף להנות -עכשיו- ממה שאתם עושים.
להנות הערב בארוע
לשבת עם בת/בן הזוג, להסתכל להם בעיניים ולומר להם בלי מילים - אני אוהב אותך
(ברור שאני בחיים לא יעשה את זה..אבל היי..מותר לי לכתוב את זה..)
הירשם ל-
תגובות (Atom)

