יום ראשון, 27 במאי 2012

fear and loathing in israel

אם הייתי יכול..הייתי עף מהמדינה הזאת כמה שיותר רחוק.
משנה את השם שלי לפריץ
ושוכח את הקשר שלי לעם המגעיל הזה.

אנשים שבמקום להתעסק בעיקר מתעסקים בתפל.
כל היום מרכלים על אחרים.
תוכניות טלויזיה ורדיו שעוסקות בחיזוי העתיק ע"י X
ואנשים שמאמינים שגרמי השמיים קובעים את עתידם שלהם .
לוקחים סקטורים שלמים של אוכלוסיה, כרגע האריתראים עלו בגורל, ובגלל מעשה אונס של 3 אנשים מתוך ציבור שלם, מחליטים שרובם ככולם הם פושעים ואנסים .

בימים כאלה אני ממש מתבייש להיות חלק מהעם הזה.
עם שבורות וכסילות שולטות בו .
עם חסר סובלנות ברשת החברתית ובכבישים .
עם נאור ?
הצחקתם אותי .

במקום להתעסק בשיפור עצמי, אנשים יורדים על אנשים שנראים טוב מהם , אנשים שאכפת להם איך שהם נראית ומתאמנים ומשקיעים בלבוש, איפור , וכו' במקום לקבל פידבק חיובי על הלוק וכח הרצון , מקבלים ירידות על זה שהם muscle heads..

נשים עיוורות שמעדיפות גברים כחושים שכף רגלם מעולם לא דרכה בחדר כושר, לעולם לא ידעו כמה שעות וכמה ימים של דם יזע ודמעות עוברים על אלו שמתאמנים שעות ארוכות ומקפידים על תוכנית תזונה מאוזנת ובריאה.

אנשים אוכלים זבל ואשפה , והרחובות מלאים בחנויות fast food שהלוק של המוכרים הוא בעצם תמונת "האחרי" של איך שתראה אם תאכל את הזבל המטוגן/צלוי ורווי השמן שבמרכולתם .

מוכרים בחנויות שמוכרים אלכוהול וטבק לכל מי שרק מבקש - למרות שהם יודעים הייטב שזה מזיק להם.

בחברה מתוקנת החומרים הללו היו מוצאים אל מחוץ לחוק.
ובאוטופיה אדם לא היה מעיז לתת לאדם אחר קל וחומר לא תמורת בצע כסף - חומר שידוע שיזיק לבריאותו ולבריאות יקיריו .

יום שבת, 5 במאי 2012

not reality

אני דיי בטוח שאני יודע מי התחקירן שפנה אליך בהצעה להשתתף בתוכנית, כי גם אלי פנה תחקירן של באומן רייף המאירי מספר פעמים בהצעה להשתתף ב"לעוף על המליון" בתוכנית שהנושא שלה הוא בודי-בילדרס.
סרבתי בנימוס .
ולא רצתי לכתוב פוסט , או יו יוי, פנה אלי בן אדם שמעריך אותי אפילו מבלי להכיר אותי והזמין אותי לאודישן לתוכנית בפריים טיים עם חשיפה ארצית + סיכוי לקבל סכום גבוה של כסף מעבר לפרסום בחינם .
אבל לא אמרתי לו , תשמע בן אדם , אני לא בודי-בילדר !!
אני סתם בחור שמתאמן ושומר על תזונה וכו' .
ובטח שלא רצתי לכתב על זה פוסט, כי יש דברים בחיים שלי שאני שומר לעצמי, ויש דברים שאני מפרסם . יש בעיה בארץ שאנשים חושבים שהם טלית שכולה תכלת, אבל שכולם מסביבם לא בסדר.
יש אפילו מדורים שלמים ופורומים שמתעסקים רק ברכלנות וחטטנות .
ועל מי ? "סלבים" מישהו בכלל שאל את עצמו פעם מזה סלב, מה עושה אותה לבן אדם יותר טוב ממני עצמי למה מדברים עליו ולא עלי ? אני אגיד לכם מזה סלב, זה בן אדם שצריך צומי .
 בן אדם שאולי שר או משחק או עושה תפקיד פוליטי כלשהו או מדגמן, אבל זה לא אומר שאין עוד מליון זהים לו מבחינת הטאלנט .
 מה שצובע אותו בצבע אחר מהזהים לו בהמון הוא - התקשורת .
 בר רפאלי למשל , אין ספק שהיא יפה , אבל יש עוד אין סוף יפות בארץ ובעולם . אז למה דווקא מדברים עליה וחופרים בחיים העסקיים והאישיים שלה ?
כי מישהו בעולם התקשורת החליט להציב עליה מטרה, למרקר אותה, בכדי להעלות או להוריד את הרייטינג שלה, ומהרגע הזה, היא נמצאת במירוץ נגד עצמה .
הסלבים בארץ הם אנשים קטנים ומשעממים, כל מני שחקנים בגרוש וזמרים בלירה שכל היום מתעסקים במה אני אלבש, אילו תכשיטים אענוד ובאיזה רכב נוצץ וחדיש אעשה את סיבוב השופוני שלה ברחובות .
אם אתם לא רוצים שיצלמו אתכם שותים קפה - תשתו קפה בבית .
ולא בבית קפה באמצע ת"א .
אנחנו מדינה קטנה, נקודם חן על התחת של הגלובוס.
רק בתוך הגבולות שלנו אנשים " מכירים " את הסלבים של ארצנו .
שכל הזמן נמצאים במריבה בלתי פוסקת בינם לבין עצמם בנושא מי יותר מגניב, סקסי, מצליח, עשיר וכו'.. זה מגעיל. זה רדוד. וזה שפל . במקום לעזור אחד לשני לעלות, הם מורידים אחד את השני .
זמרים מזרחיים שאומרים שהם הטופ - ושהקולגות שלהם הם הבוטום .
מי שמכיר את עולם המשחק יודע שיש תככים ומלחמות בחדרי חדרים . מלהקים/ות שלא ממש אכפת להם מהמיוצגים שלהם, אלה רק כמה שיותר כסף לגזור עליהם בקופון .
וגם כל תוכניות ה"ריאלטי" .. תנחשו מה..לסגור אנשים בתוך אי,בית או אולפן ולצלם אותך בתוך סביבה מבוקרת - זה לא ריאלטי .
ריאלטי זה החיים. החיים הקשים , שכל אינדבידואל וכל אב בית יוצא בבוקר לעבודה בכדי להזיע ולהרוויח את לחמה של משפחתו .
 ריאלטי זה להילחם בשאר הנהגים בכבישים בפקקים של הבוקר .
 ריאלטי זה לעבוד ולקרוע את התחת, ועד שאתה חושב שאתה עובד מספיק שעות והאור שלך בקצה המנהרה הוא הצ'ק החודשי - באה המדינה ושמה במאזניים מולך עוד משקולת, ועוד מעמסה..
חשמל, דלק, שכירות, ארנונה, חניה, יוקר המחיה באופן כללי .. מרוב שהמצב הבטחוני פה רעוע בעצם מאז קום המדינה בכלל ומאז תחילתה של האינדיפאדה הראשונה בפרט - כולם נכנסו לאיזה מוד של "לי זה לא יקרה" ... אבל זה קורה .
ואנשים נפצעים ונהרגים וקוראים להם קורבנות השלום. ואף אחד לא עושה עם זה כלום חוץ מבני משפחותיהם שחיים עם כאב הפנטום הצורב לשארית חייהם .
אנחנו חיים במדינה שאוכלת את יושביה .
במקום להרים אחד את השני - אנחנו מורידים.
במקום לומר לבן אדם שהציע לנו הצעה - תודה לך , אבל לא תודה אנחנו.
בוחרים להלבין פניו ברבים - רק בכדי לקבל קצת תשומת לב.
אנחנו לא בני אדם אנחנו זאבים .
Powered By Blogger

קוראים

my info

התמונה שלי
facebook - RAZ.ZVI Email - RAZDARKSUN@GMAIL.COM