אני אלך איתך יותר רחוק מלהתבונן בשמיים באמצע הלילה ולהרגיש - וואו - ..אני נמלה קטנטנה על כוכב קטנטן בתוך גלקסיה קטנה בתוך שביל החלב הזניח בתוך היקום האין סופי.
גם אם עכשיו כל מה שידוע לי , ז"א שביל החבל יהרס אחרי שהשמש שלנו תתפוצץ
כל מה שישאר מכל הגלקסיה הזאת היא מצבה בצורת ננס לבן , שאיזה זוג ששוכב על חוף הים בפלנטה אחרת מסתכל ואומר.
היי תראי איזה כוכב בוהק..
מכל הגלקסיה הזאת, שעד כמה שאנחנו יודעים אולי יש עוד יצורים חיים על כוכבים במערכת השמש שלנו הקטנה, אולי על מאדים, אולי צדק, אולי שבתי
לכו תדעו , אולי אפילו על פלוטו..
בכוכב הזה יש כמה..3-4 מיליארד בני אדם, ועוד המון יצורים אחרים
כל אחד תקוע על גלגל של אוגר משל עצמו
לא משנה כמה מהר תתרוצץ בתוך הגלגל
אתה נשאר במקום
ב מ ק ו ם
לא משנה אם אתה בן אדם החי בישראל, במזרח התיכון, באירופה, באסיה, באפריקה, באמריקה
לא משנה עם אתה דרקון קומודו מאיי גלפגוס
פיל אפריקאי או ג'ירפה או אפילו צ'יטה או קרוקודיל
לא משנה אם אתה אוגר ירבוע איגואנה או חזירון ים הכלואים בתוך כלוב בחנות החיות בקניון
לא משנה אם אתה תיקן שמתרוצץ במקלט
חיפושית זבל המלקטט את מזונה בחיריה
לא משנה אם אתה קונדור החותך את השמיים מעל ההרים
נשר הצולל לעבר ארנבת
או אלבטרוס מעל הגלים
זה לא משנה
זה לא משנה אם אתה יושב בבית ורובץ על הפייסבוק
עובד מהבוקר עד הבוקר שאחרי ב3 עבודות ועושה מלא כסף
זה לא משנה אם אתה עושה 100 שקל ביום או 10.000 שקל ביום
כסף בא וכסף הולך
וכסף תמיד ילך יותר מהר ממה שהוא בא
אז תקנה עוד פריט ריהוט לבית
עוד אגרטל, עוד לוסטרה
מכשירי חשמל יותר חדישים ויקרים
הרכב שלך יהיה ישן או חדש , זה לא משנה - תפקידו להעביר אותך מנקודה לנקודה וחזרה.
זה לא משנה
איך אומרים
"כל יום מעל האדמה הוא יום טוב"
מליוני אנשים כבר מתו
מליוני אנשים מתים בכל יום
מליוני אנשים ימותו גם מחר וגם מחרתיים וגם שבוע הבא
והעולם ממשיך להתנהל כ ר ג י ל
זה לא משנה אם אתה משכיל והשקעת מכיתה א' בבית הספר
והיום אתה מנכ"ל של חברה גדולה
זה לא משנה אם אתה ילד רחובות , שגונב מאנשים את ארנקיהם ורכושם בכדי לקיים את עצמך
כולנו בני אדם
אנרגיה שווה
אני = אתה
אתה = הוא
וכך הלאה עד אין סוף
שם המשחק הוא נוחות ותשומת לב.
זה הכל
ואתה הוא זה שמשחק עם האקוולייזר של החיים שלך.
אם מי להתחבר פחות ויותר
איפה להתגורר
מה ללמוד
במה להעשיר את עצמך
ממה להתעלם
על מה להלחם
איפה להסתובב אחורה עם הזנב בין הרגליים
למי להעניק את אהבתך
למי להעניק את "העין הרעה" שלך
הכל בחירות
הכל אתגרים
בכל לילה שאתה הולך לישון ובוהה דקות ארוכות בתקרה שמעליך
אתה יודע טוב מאוד מי אתה , מה אתה, מה עשית בכדי להגיע לנקודה זו בזמן - ומה אתה צריך לעשות מחר - ובמשך השבוע בכדי לשמר או לשדרג את הנקודה בה אתה ניצב כרגע על ציר הזמן .
אז תחשוב טוב
ותשחק הייטב
כי כמו בלוח השחמט - ברגע שעשית צעד - אין דרך חזרה - אפילו בצעד אחד.
יום רביעי, 28 באפריל 2010
BELIVE
אם אני אתחיל לכתוב על דת, אמונה, אגנוסטיות מול אתאיזם..לא אסיים לעולם
הייתי שם, בעולם הדתי, בבית הספר הדתי, מניח תפילין כל בוקר, ומתפלל, או יותר נכון מקריא משפטים מסידור
וזה לא אמר לי כלום, ולא עשה לי ש ו ם ד ב ר
אפשר לומר כמובן שהכל נפל עלי בכפיה מסויימת
(מוחלטת)
אז אני אנטי לכל מה שעושים לי דווקא.
אבל ככל שאני חושב על זה לעומק עם השנים
אני מבין שאין דבר כזה "אלוהים" או כח עליון
או ניסים, או מזל, או וואט אבר
יש אותנו, גוף בשר עצמות ושרירים, עם גוש כזה בתוך הגולגולת שלומד ולומד ותפתח לאיזה כיוונים שהוא בוחר
או שבוחרים בשבילו (במקרה העצוב) אז אני בוחר את דרכי
אני יודע מזו אמונה
אולי בהזדמנות אספר מה עבר עלי בשנים האחרונות, במסעותי העסקיים..
הייתם פעם על רכבת הרים בלונה פארק ?
כמה זמן הייתה הנסיעה
חצי דקה ?
דקה ?
תחשבו שהייתי על רכבת הרים 3 שנים רצוף.
וזה עוד לא הסתיים.
אני אמנם לא זז לשום מקום, אבל אני קשור לכסא.
אני מאמין באיש באמונתו יחיה.
שזה אומר שאם את , או בת זוגתי , או אבא שלי..הולכים לבית הכנסת
ומקריאים מילים מספר מסויים
ומאמינים שיש איזושהי דמות ערטילאית אדירה שמקשיבה להם
לכולם
וואלה סבבה לכם.
אז כמה אלוהים יש בעצם ?
אחד ?
"של היהודים" ?
אללה ?
שיבה ?
גאנשה ?
בודהה ?
ויש גן עדן וגהנום של היהודים
ושל המוסלמים
ושל הנוצרים
והאצטקים
וכו
וכו
וכו !!
אתם לא מבינים שזה לא הולך לשום מקום אחד גדול !
בזמנו חקרתי על כמה דתות
ואני מניח שאני קוקטייל של דתות
לא שאני מאמין בדת או אל מסויים
אבל הקווים המקשרים הם דרך חיי
בודהה אמר - תהיה טוב לסביבה ולאנשים ולעולם - והם יהיו טובים אליך בחזרה
יעני קארמה
אם תכנסו לוויקיפדיה ותתחילו לקרוא על דתות שונות , תראו שבגדול , הכל אותו הדבר
ולא משנה אם אתם קוראת לפני השינה את התנ"ך, הקוראן, הברית החדשה, או כל ספר אחר...
שטניזם למשל אומר - תאמין בעצמך
תהיה אחראי למעשיך
אין שום קשר למעשים רעים
או לשטן
או משהו שלילי
חבל שאנשים שופטים דתות אחרות מבלי להכיר אותם
אני חושב שכולנו זהים
לא משנה מאיזו יבשת אתה, איזה צבע העור שלך
נכון, יש מנהגים שונים, ומאכלים שונים
אבל בסוף בסוף בסוף של הדף יש רק שורה אחת
אני פה, אני חי, אני רוצה להמשיך לחיות בצורה הטובה והאופטימלית ביותר
שיהיה לי , למשפחתי, לחברי , ולמכרי כמה שיותר טוב
אני צריך להקפיד על חוקים או דרכים מסויימות
לא לאכול את זה, וכן לאכול את ההוא
לא לעבוד ביום מסויים, ולעבוד בשאר
ללכת למפגשי תמיכה שבועיים
(בית כנסת , כנסיה, מסגד..)
ללבוש באופן קבוע דבר המסמן את אמונתי
ועוד מספר דברים מספר פעמים ביום או פעם בשבוע
כולנו זהים
חבל שאנשים לא רואים את זה ככה.
חבל שאנשים הולכים עם עיניים פתוחות - אבל הקרניות שלהם עכורות
מכירים את זה שרבים על משהו, וממשיכים לריב במשך זמן רב
עד ששוכחים על מה התחלתם לריב בכלל
זה בדיוק מה שיש ליהודים מול הפלסטינאים .
מריבה שהתחילה לפני שנים רבות
ונמשכת עד היום
ולמה ?
עד קרקע ?
הנה, כולנו חיים, כולנו בריאים ונושמים
יש לכולנו מקום !!
אבל לא
הפלסטינאים רוצים שהשטח הזה - יהיה רק שלהם
רק של הדת שלהם
בלי יהודים !
מה יש לכולם נגד יהודים ?
עשינו רע למישהו פעם ?
אם נשווה את העולם כולו לכיתת בית ספר
ארה"ב היא המורה
אירן הוא הילד הבעייתי
וישראל היא הילד הקטן , השקט והחכם
אז לא אוהבים אותנו
אולי צריך לעבור בית ספר וזהו
הייתי שם, בעולם הדתי, בבית הספר הדתי, מניח תפילין כל בוקר, ומתפלל, או יותר נכון מקריא משפטים מסידור
וזה לא אמר לי כלום, ולא עשה לי ש ו ם ד ב ר
אפשר לומר כמובן שהכל נפל עלי בכפיה מסויימת
(מוחלטת)
אז אני אנטי לכל מה שעושים לי דווקא.
אבל ככל שאני חושב על זה לעומק עם השנים
אני מבין שאין דבר כזה "אלוהים" או כח עליון
או ניסים, או מזל, או וואט אבר
יש אותנו, גוף בשר עצמות ושרירים, עם גוש כזה בתוך הגולגולת שלומד ולומד ותפתח לאיזה כיוונים שהוא בוחר
או שבוחרים בשבילו (במקרה העצוב) אז אני בוחר את דרכי
אני יודע מזו אמונה
אולי בהזדמנות אספר מה עבר עלי בשנים האחרונות, במסעותי העסקיים..
הייתם פעם על רכבת הרים בלונה פארק ?
כמה זמן הייתה הנסיעה
חצי דקה ?
דקה ?
תחשבו שהייתי על רכבת הרים 3 שנים רצוף.
וזה עוד לא הסתיים.
אני אמנם לא זז לשום מקום, אבל אני קשור לכסא.
אני מאמין באיש באמונתו יחיה.
שזה אומר שאם את , או בת זוגתי , או אבא שלי..הולכים לבית הכנסת
ומקריאים מילים מספר מסויים
ומאמינים שיש איזושהי דמות ערטילאית אדירה שמקשיבה להם
לכולם
וואלה סבבה לכם.
אז כמה אלוהים יש בעצם ?
אחד ?
"של היהודים" ?
אללה ?
שיבה ?
גאנשה ?
בודהה ?
ויש גן עדן וגהנום של היהודים
ושל המוסלמים
ושל הנוצרים
והאצטקים
וכו
וכו
וכו !!
אתם לא מבינים שזה לא הולך לשום מקום אחד גדול !
בזמנו חקרתי על כמה דתות
ואני מניח שאני קוקטייל של דתות
לא שאני מאמין בדת או אל מסויים
אבל הקווים המקשרים הם דרך חיי
בודהה אמר - תהיה טוב לסביבה ולאנשים ולעולם - והם יהיו טובים אליך בחזרה
יעני קארמה
אם תכנסו לוויקיפדיה ותתחילו לקרוא על דתות שונות , תראו שבגדול , הכל אותו הדבר
ולא משנה אם אתם קוראת לפני השינה את התנ"ך, הקוראן, הברית החדשה, או כל ספר אחר...
שטניזם למשל אומר - תאמין בעצמך
תהיה אחראי למעשיך
אין שום קשר למעשים רעים
או לשטן
או משהו שלילי
חבל שאנשים שופטים דתות אחרות מבלי להכיר אותם
אני חושב שכולנו זהים
לא משנה מאיזו יבשת אתה, איזה צבע העור שלך
נכון, יש מנהגים שונים, ומאכלים שונים
אבל בסוף בסוף בסוף של הדף יש רק שורה אחת
אני פה, אני חי, אני רוצה להמשיך לחיות בצורה הטובה והאופטימלית ביותר
שיהיה לי , למשפחתי, לחברי , ולמכרי כמה שיותר טוב
אני צריך להקפיד על חוקים או דרכים מסויימות
לא לאכול את זה, וכן לאכול את ההוא
לא לעבוד ביום מסויים, ולעבוד בשאר
ללכת למפגשי תמיכה שבועיים
(בית כנסת , כנסיה, מסגד..)
ללבוש באופן קבוע דבר המסמן את אמונתי
ועוד מספר דברים מספר פעמים ביום או פעם בשבוע
כולנו זהים
חבל שאנשים לא רואים את זה ככה.
חבל שאנשים הולכים עם עיניים פתוחות - אבל הקרניות שלהם עכורות
מכירים את זה שרבים על משהו, וממשיכים לריב במשך זמן רב
עד ששוכחים על מה התחלתם לריב בכלל
זה בדיוק מה שיש ליהודים מול הפלסטינאים .
מריבה שהתחילה לפני שנים רבות
ונמשכת עד היום
ולמה ?
עד קרקע ?
הנה, כולנו חיים, כולנו בריאים ונושמים
יש לכולנו מקום !!
אבל לא
הפלסטינאים רוצים שהשטח הזה - יהיה רק שלהם
רק של הדת שלהם
בלי יהודים !
מה יש לכולם נגד יהודים ?
עשינו רע למישהו פעם ?
אם נשווה את העולם כולו לכיתת בית ספר
ארה"ב היא המורה
אירן הוא הילד הבעייתי
וישראל היא הילד הקטן , השקט והחכם
אז לא אוהבים אותנו
אולי צריך לעבור בית ספר וזהו
יום שלישי, 27 באפריל 2010
היחודיות שלי (המוזיקה שלי)
לא פעם אני הולך ברחוב, ורואה , או יותר נכון שומע בחור או בחורה, שמתהלכים עם הסלולרי שלהם
שהרמקול הזעיר שלהם קורע את עצמו בשביל להוציא כמה שיותר צלילים לאוויר.
ניסיתי לחשוב מאיפה זה מגיע, ברור שאפשר להתארגן על אוזניות במידה ורוצים לשמוע ברחוב
אבל יש פה עניין נוסף, עניין של הבעה עצמית
אולי צומי כלשהו, או יותר נכון נסיון כללי ליצירת קשר עם הסביבה.
הלכתי אחורה לשנות השמונים, ונזכרתי ב"בום בוקס" , אותו טייפ דאבל קאסט גדול שהיינו רואים איך חבר'ה בארה"ב מסתובבים עם איתו ברחבי ניו יורק על כתפיהם, או מניחים אותו בפינת רחוב , שמים כמה קרטונים, ורוקדים ברייק דאנס
ממש אהבתי את הברייק דאנס הזה שראיתי אותו בתוכנית "רואים 6/6" עם קובי מיידן , באיזה קיץ מנומנס של שנת 85 ככה..
היום כבר קוראים לריקוד הזה "free style " , ואני רואה חבר'ה רוקדים בסטודיו בחדר כושר
או אפילו שיעורים מיוחדים לזה עם מלא ילדודס שזזים ממש יפה.
אז המוזיקה היא כלי המחבר אנשים
זה ידוע
לכל אחד הסגנונות שלו, מקלאסי, ועד רוק, ועד טראנס
אנשים לא יכולים לבחור לאיזה סוג של מוזיקה להתחבר
זה פשוט תופס אותך, ואתה מתחיל להזיז את הרגל בלי לשים לב
ואז את כל הגוף..
כמו שיש פה חבר'ה שהולכים לקונצרטים, והייתי הולך לקונצרטים בתור תלמיד (לא שהייתי תלמיד מי יודע מה..)
ומעולם.......לא א ה ב ת י א ת ז ה !!
אבל הייתי הולך
נתתי לזה צ'אנס.
וכמו שפעם , לא אהבתי טראנס חופר, הנקרא " dark trance "
היום אני מממממש אוהב את החרא הזה.
יש כל כך הרבה סגנונות של מוזיקה..איף
וכמו שמצאתי את עצמי "חופר" לא פעם במסיבות טבע ביערות או מדבריות
עם מלא חבר'ה סביבי, שהדבר היחיד המקשר ביניינו הוא המוזיקה המדהימה
מקשרת ביניינו כמו חוט בלתי נראה ממש
אני יכול להרגיש את הגלים של המוזיקה הולמים בנו יחדיו
כאילו אנחנו בתוך בריכת גלים במימדיון
וכולנו שותפים ואותה החוויה.
אז אני רואה ילד ערסוות מסתובב ברחוב עם הסלולרי שלו ומשמיע משהו דכאוני בעברית
או ילדה ששומעת את ליידי גה גה
אני בזמנו הייתי שומע את מה שהיה ההתחלה של המוזיקה האלקטרונית
כל מני מיקסים של אנשים בלי שם שפשוט היו מוציאים דברים לאוויר
והייתי שומע את זה בחדר שלי בבית הורי
וכמובן ששם את זה בפול ווליום (בשביל שכולם בחוץ ישמעו !)
ואיך הייתי מוציא את הרמקולים לחלון ומכוון אותם החוצה , שוב...בשביל שכולם ישמעו..
וואלה לא יודע מה ניסיתי להשיג בזה.
אולי בגלל שהייתי כה שקט, כמו שאני היום יחסית..המוזיקה הייתה ..קריאת הקרב שלי
הזעקה לעזרה , לחברות, ל...צומי !!
אלו היו נסיונות ראשונים לקשירת קשר עם העולם החיצון, ואני מדבר על תחילת הנינטיז..
בן כמה הייתי..11 ככה..
החדרים של כולנו היו מלאים בפוסטרים, ממעריב לנוער שאמא הייתה קונה ( או אני הייתי משאיל מהשכנים , ללא ידיעתם..לתקופה בלתי מוגבלת..מתיבת הדואר.... P: )
או מראש אחד..
או שהיינו קונים בחנויות ..
שזה כמובן העזר הויזואלי לומר -
אני טינייג'ר חרמן , בתור תמונה של סמנתה פוקס
אני ילדה מתלהבת - בתור תמוה של ג'ייסון דונבן
או שאר להקות או שחקנים
אז הגיעו ה "דגלים" .
מין פיסות בד , שהתמונה מודפסת עליהם.
לרוב אלו היו תמונות של להקות רוק כבד כמ ואיירון מיידן , מטאליקה, אי סי די סי, ספלטורה וכו'..
או גאנס אנד רוזס ליותר מתונים..
אני זוכר שקניתי דגל של איירון מיידן, שמתי אותו על מקל, ותליתי מחוץ לחלון - כמו שתולים דגל !!
לקח לי כמה זמן להבין שזה לא דגל - דגל
אלה פוסטר פנימי לחדר, רק שזה בד...יעני יותר סטייליסטי
דהההווי !!
כמובן שראיתי עוד חכמים שכמותי שתלו את ה"דגל" מחוץ לחדר
אבל אמרתי סבבה..
שילמדו כמו שאנ ילמדתי - ששמים את זה בתוך החדר - וזה לא עמיד בגשם !!
הדגל הזה מאוד עמיד, עד היום יש לאחותי את אחד הדגלים שלי בחדר, וזה משהו שקניתי לפני 20 שנה בערך..
אז יש לנו הבעה עצמית, אהבה לסגנון מוסיקלי מסויים, או משהו שהסגנון המוסיקלי מביע
ואת כל אלה שצועדים אחריו כמו החלילן מהמלין
וללהקות או הזמרים יש לוק מסויים שתומך בסגנון שלהם.
אז היינו שומעים את המוסיקה, רואים את הקליפים, רואים את הכתבות בעיתונים
ומדברים על..על... ?
ופה אני חושב שאיבדנו את הדרך.
לפחות באייטיז.
ואולי גם בניינטיז.
במקום לדבר על מה שהמוזיקה עושה לנו, על המסר שלה
היינו מדברים על כמה מגניב הזמר מאופר או לבוש, או כמה הוא סקסי או כמה היית רוצה להידמות לו
לא היית חייב לומר את זה, פשוט היית מאמץ את סגנון הלבוש שלו , ואת הג'ל שהוא שם בשיער
והבנות פתאום דופקות הופעה עם חצי חזה בחוץ, ואיזה מכנסונים של ג'ינס..
אבל זה לא עבד - כי אתה לו הסולן של KISS
ואת לא קיילי מינוג
אתה סתם עוד ילד שסוחףב משקל עודף את מותניו וחצ'קונים על פניו מפתח תקווה !
ואת עוד ילדה גוצה עם חזיה A שעושה קוקו בלוף ושמה ווי טו מאץ' ליפסטיק, ונראית יותר כמו נרקומנית מאשר זמרת !
במקום לבוא ולומר, רע לי , יושבים לי על הראש, המערכת מסריחה, נשבר לי הזין , לא רוצה את זה, רוצה חברה , רוצה ...קשר פיסי עם מישהי ..
אבל לא יודע איך לעשות את זה..לא יודע איך לפנות אפילו ליצורים המוזרים עם הפיטמות שפתאום מושכות לי את העין
והבשמים שלהם שמשכרים לי את הסינוסים.
מה היינו עושים ?
מנסים להבליט את עצמנו - כמו החיות הקדמוניות ביותר .
ע"י ש ו - פ ו - נ י
וזו לא מילה בסינית .
שופוני זה איך שהטווס פורס את נוצותיו, בשבי לשכל הגברים בסבבה יראו איזה יפה הוא
ושכל הבחורות יראו שהוא -יותר- אטרקטיבי משאר הגברים - ואולי יבחרו בו בכדי .. ?
אז שהיינו ילדים מה היינו עושים בכדי "להתחבר" ?
אקטים מרדניים
כמו עישון, כמו שתיה של אלכוהול..
כמו לצאת למקומות שבהם ישנם אנשים"שבראש שלנו ".
והינה..השנה 2010
אלפיים ועשר !
ואני בן ..31 ..
( ועזבו שאני בכלל לא מרגיש בן 31..אלה יותר כמו 16..אולי 17 ..שרק מתחיל להתאפס על עצמו )
אני רואה איך הנוער התקדם, מבחינה טכנולוגית, חברתית, פסיכולוגית (הפרט), סוציולוגית (הכלל) ..
ווואלה מגניב..
בזמני מה היינו עושים אחרי הבית ספר ?
יורדים למטה לשחק עם ..מי שגר בבניין או בשכונה..
ואולי מוצאים מישהו אחד שבראש שלנו.אולי שניים , וזה במשך שנים !!
עכשיו ? אתה מתיישב על המחשב בנוחות , נכנס לפורומים או אתרים ספציפיים
ומגדיר בדיוק מה אתה מחפש .
חדרי חדרים בלי סוף לכל נושא ונושא.
וזה מגניב ביותר...
וגורם לי אולי להצטער שלא נולדתי נאמר ..10 שנים מאוחר יותר..
אבל מה רע לי בסה"כ...
לקח לי כולה 30 שנה להבין מה הולך לאיפה
ללמוד שאנחנו על פאזל ענק, שכל אחד הוא חלק.
ואתה רק צריך למצוא את החלקים שסביבך למטרה מסויימת, וחלקים אחרים למטרות אחרות..
זה הכל..
חלקי בפאזל.
אז מישהו יכול להאשים אותנו שאנחנו מנסים להיות החלקים האטרקטיביים ביותר ?
באמצעים של צבעים בוהקים, אורות מהבהבים, וצלילים מסויימים ...
שהרמקול הזעיר שלהם קורע את עצמו בשביל להוציא כמה שיותר צלילים לאוויר.
ניסיתי לחשוב מאיפה זה מגיע, ברור שאפשר להתארגן על אוזניות במידה ורוצים לשמוע ברחוב
אבל יש פה עניין נוסף, עניין של הבעה עצמית
אולי צומי כלשהו, או יותר נכון נסיון כללי ליצירת קשר עם הסביבה.
הלכתי אחורה לשנות השמונים, ונזכרתי ב"בום בוקס" , אותו טייפ דאבל קאסט גדול שהיינו רואים איך חבר'ה בארה"ב מסתובבים עם איתו ברחבי ניו יורק על כתפיהם, או מניחים אותו בפינת רחוב , שמים כמה קרטונים, ורוקדים ברייק דאנס
ממש אהבתי את הברייק דאנס הזה שראיתי אותו בתוכנית "רואים 6/6" עם קובי מיידן , באיזה קיץ מנומנס של שנת 85 ככה..
היום כבר קוראים לריקוד הזה "free style " , ואני רואה חבר'ה רוקדים בסטודיו בחדר כושר
או אפילו שיעורים מיוחדים לזה עם מלא ילדודס שזזים ממש יפה.
אז המוזיקה היא כלי המחבר אנשים
זה ידוע
לכל אחד הסגנונות שלו, מקלאסי, ועד רוק, ועד טראנס
אנשים לא יכולים לבחור לאיזה סוג של מוזיקה להתחבר
זה פשוט תופס אותך, ואתה מתחיל להזיז את הרגל בלי לשים לב
ואז את כל הגוף..
כמו שיש פה חבר'ה שהולכים לקונצרטים, והייתי הולך לקונצרטים בתור תלמיד (לא שהייתי תלמיד מי יודע מה..)
ומעולם.......לא א ה ב ת י א ת ז ה !!
אבל הייתי הולך
נתתי לזה צ'אנס.
וכמו שפעם , לא אהבתי טראנס חופר, הנקרא " dark trance "
היום אני מממממש אוהב את החרא הזה.
יש כל כך הרבה סגנונות של מוזיקה..איף
וכמו שמצאתי את עצמי "חופר" לא פעם במסיבות טבע ביערות או מדבריות
עם מלא חבר'ה סביבי, שהדבר היחיד המקשר ביניינו הוא המוזיקה המדהימה
מקשרת ביניינו כמו חוט בלתי נראה ממש
אני יכול להרגיש את הגלים של המוזיקה הולמים בנו יחדיו
כאילו אנחנו בתוך בריכת גלים במימדיון
וכולנו שותפים ואותה החוויה.
אז אני רואה ילד ערסוות מסתובב ברחוב עם הסלולרי שלו ומשמיע משהו דכאוני בעברית
או ילדה ששומעת את ליידי גה גה
אני בזמנו הייתי שומע את מה שהיה ההתחלה של המוזיקה האלקטרונית
כל מני מיקסים של אנשים בלי שם שפשוט היו מוציאים דברים לאוויר
והייתי שומע את זה בחדר שלי בבית הורי
וכמובן ששם את זה בפול ווליום (בשביל שכולם בחוץ ישמעו !)
ואיך הייתי מוציא את הרמקולים לחלון ומכוון אותם החוצה , שוב...בשביל שכולם ישמעו..
וואלה לא יודע מה ניסיתי להשיג בזה.
אולי בגלל שהייתי כה שקט, כמו שאני היום יחסית..המוזיקה הייתה ..קריאת הקרב שלי
הזעקה לעזרה , לחברות, ל...צומי !!
אלו היו נסיונות ראשונים לקשירת קשר עם העולם החיצון, ואני מדבר על תחילת הנינטיז..
בן כמה הייתי..11 ככה..
החדרים של כולנו היו מלאים בפוסטרים, ממעריב לנוער שאמא הייתה קונה ( או אני הייתי משאיל מהשכנים , ללא ידיעתם..לתקופה בלתי מוגבלת..מתיבת הדואר.... P: )
או מראש אחד..
או שהיינו קונים בחנויות ..
שזה כמובן העזר הויזואלי לומר -
אני טינייג'ר חרמן , בתור תמונה של סמנתה פוקס
אני ילדה מתלהבת - בתור תמוה של ג'ייסון דונבן
או שאר להקות או שחקנים
אז הגיעו ה "דגלים" .
מין פיסות בד , שהתמונה מודפסת עליהם.
לרוב אלו היו תמונות של להקות רוק כבד כמ ואיירון מיידן , מטאליקה, אי סי די סי, ספלטורה וכו'..
או גאנס אנד רוזס ליותר מתונים..
אני זוכר שקניתי דגל של איירון מיידן, שמתי אותו על מקל, ותליתי מחוץ לחלון - כמו שתולים דגל !!
לקח לי כמה זמן להבין שזה לא דגל - דגל
אלה פוסטר פנימי לחדר, רק שזה בד...יעני יותר סטייליסטי
דהההווי !!
כמובן שראיתי עוד חכמים שכמותי שתלו את ה"דגל" מחוץ לחדר
אבל אמרתי סבבה..
שילמדו כמו שאנ ילמדתי - ששמים את זה בתוך החדר - וזה לא עמיד בגשם !!
הדגל הזה מאוד עמיד, עד היום יש לאחותי את אחד הדגלים שלי בחדר, וזה משהו שקניתי לפני 20 שנה בערך..
אז יש לנו הבעה עצמית, אהבה לסגנון מוסיקלי מסויים, או משהו שהסגנון המוסיקלי מביע
ואת כל אלה שצועדים אחריו כמו החלילן מהמלין
וללהקות או הזמרים יש לוק מסויים שתומך בסגנון שלהם.
אז היינו שומעים את המוסיקה, רואים את הקליפים, רואים את הכתבות בעיתונים
ומדברים על..על... ?
ופה אני חושב שאיבדנו את הדרך.
לפחות באייטיז.
ואולי גם בניינטיז.
במקום לדבר על מה שהמוזיקה עושה לנו, על המסר שלה
היינו מדברים על כמה מגניב הזמר מאופר או לבוש, או כמה הוא סקסי או כמה היית רוצה להידמות לו
לא היית חייב לומר את זה, פשוט היית מאמץ את סגנון הלבוש שלו , ואת הג'ל שהוא שם בשיער
והבנות פתאום דופקות הופעה עם חצי חזה בחוץ, ואיזה מכנסונים של ג'ינס..
אבל זה לא עבד - כי אתה לו הסולן של KISS
ואת לא קיילי מינוג
אתה סתם עוד ילד שסוחףב משקל עודף את מותניו וחצ'קונים על פניו מפתח תקווה !
ואת עוד ילדה גוצה עם חזיה A שעושה קוקו בלוף ושמה ווי טו מאץ' ליפסטיק, ונראית יותר כמו נרקומנית מאשר זמרת !
במקום לבוא ולומר, רע לי , יושבים לי על הראש, המערכת מסריחה, נשבר לי הזין , לא רוצה את זה, רוצה חברה , רוצה ...קשר פיסי עם מישהי ..
אבל לא יודע איך לעשות את זה..לא יודע איך לפנות אפילו ליצורים המוזרים עם הפיטמות שפתאום מושכות לי את העין
והבשמים שלהם שמשכרים לי את הסינוסים.
מה היינו עושים ?
מנסים להבליט את עצמנו - כמו החיות הקדמוניות ביותר .
ע"י ש ו - פ ו - נ י
וזו לא מילה בסינית .
שופוני זה איך שהטווס פורס את נוצותיו, בשבי לשכל הגברים בסבבה יראו איזה יפה הוא
ושכל הבחורות יראו שהוא -יותר- אטרקטיבי משאר הגברים - ואולי יבחרו בו בכדי .. ?
אז שהיינו ילדים מה היינו עושים בכדי "להתחבר" ?
אקטים מרדניים
כמו עישון, כמו שתיה של אלכוהול..
כמו לצאת למקומות שבהם ישנם אנשים"שבראש שלנו ".
והינה..השנה 2010
אלפיים ועשר !
ואני בן ..31 ..
( ועזבו שאני בכלל לא מרגיש בן 31..אלה יותר כמו 16..אולי 17 ..שרק מתחיל להתאפס על עצמו )
אני רואה איך הנוער התקדם, מבחינה טכנולוגית, חברתית, פסיכולוגית (הפרט), סוציולוגית (הכלל) ..
ווואלה מגניב..
בזמני מה היינו עושים אחרי הבית ספר ?
יורדים למטה לשחק עם ..מי שגר בבניין או בשכונה..
ואולי מוצאים מישהו אחד שבראש שלנו.אולי שניים , וזה במשך שנים !!
עכשיו ? אתה מתיישב על המחשב בנוחות , נכנס לפורומים או אתרים ספציפיים
ומגדיר בדיוק מה אתה מחפש .
חדרי חדרים בלי סוף לכל נושא ונושא.
וזה מגניב ביותר...
וגורם לי אולי להצטער שלא נולדתי נאמר ..10 שנים מאוחר יותר..
אבל מה רע לי בסה"כ...
לקח לי כולה 30 שנה להבין מה הולך לאיפה
ללמוד שאנחנו על פאזל ענק, שכל אחד הוא חלק.
ואתה רק צריך למצוא את החלקים שסביבך למטרה מסויימת, וחלקים אחרים למטרות אחרות..
זה הכל..
חלקי בפאזל.
אז מישהו יכול להאשים אותנו שאנחנו מנסים להיות החלקים האטרקטיביים ביותר ?
באמצעים של צבעים בוהקים, אורות מהבהבים, וצלילים מסויימים ...
יום ראשון, 18 באפריל 2010
הפרי האסור
The term psychedelic is derived from the Greek words ψυχή (psyche, "soul") and δηλείν (delein, "to manifest"), translating to "mind-manifesting". A psychedelic experience is characterized by the perception of aspects of one's mind previously unknown, or by the creative exuberance of the mind liberated from its ostensibly ordinary fetters. Psychedelic states are an array of experiences elicited by various techniques, including sensory stimulation, sensory deprivation as well as by psychedelic substances. Such experiences include hallucinations, changes of perception, synesthesia, altered states of awareness, mystical states, and occasionally
states resembling psychosis
יום שישי, השעה 04:00 לפנות בוקר.
כבר בן 31 במשך 4 שעות.
אני וחברים מגיעים למסיבת טבע בגלבוע
וואלה תאמינו לי , אין לי שמץ של מושג איך הם מוצאים את המקומות האלה למסיבות.
גם אם בן אדם יקח את עצמו, ברכב, ויתפוס סתם אזימוטים לכיוונים שונים ומשונים - הוא לא ימצא את המקום הזה בחיים.
דרך איזשהו ישוב באזור הר תבור יורדים לדרך כורכר,נוסעים נוסעים נוסעים דרך שדות ויערות בדרך רואים אנשים שהולכים פאקינג ברגל !! את כל הדרך הזאת ותופסים טרמפים אבל מה, כל הכבוד להם..
להגיע לכזה חור ברגל..שתבינו..על השעון, מהישוב / כביש סלול דרך הכורכור , השדות, הכרמים והיערות לקח לנו רק 20 דקות ברכב.
תחשבו על לנסוע מרשל"צ לת"א בכביש מהיר..זה הזמן שלקח לנו לנסוע בשטח מהישוב האחרון שהדריכו אותנו ועד לארוע עצמו.
וואלה גם אם יש שם זאבים, שועלים ותמהונים..אין מצב שהם מגיעים למיקום המדוייק של המסיבה.אם אין לך הנחיות מדוייקות תשכח מזה.
אז הגענו למסיבה.חושך מצריים ,פתאום שומעים הם הדי הבאסים דרך היער-
בום בום בום בום בום בום בום בום
האדרנלין מתחיל לזרום, בתוך הראש מתעורר לו רקדן אינדיאני קטן שרק רוצה להתחיל לתופף לך על גזע המוח !
המיקום עצמו מדהים מין גיא לא יותר מדי גדול, מלא עצי אורן, באמצע הבמה עם רמקולים מפלצתיים שמשדרים מוזיקה בווליום שעל רבע ממנו מזמינים משטרה במרכז הארץ.
אם היו מפעילים מכשיר למדידת דציבלים המכשיר היה מתחיל לרקוד ..
מללללא אנשים אולי 2000 איש.חושך , אבל חוץ מהאור מאזור הבמה תלו על העצים פרוג'קטורים של אולטרה סגול עם כל מני בדים זוהרים בחושך בטקסטורות שונות ומשונות עם כל מני פטריות ושטויות פילסנו את דרכנו בין האנשים המקפצים התמקמנו באזור טוב , פתחתי את האוהל וסידרנו את כל הדברים תיק תק
ואז כולם התחילו לתדלק..
זה שותה יגרמייסטר, וזה וודקה /רד בול/ אשכוליות ..
זה לוקח בול, וזה חצי , וזה שפיץ
זה מריח קריסטל ,זה בולע אקסטה ..
וכולם...מעשנים! -חום בעיקר.היה גם ירוק ואפילו שחור..
ואיזה בלאגן היה שם..בום בום בום בום בום פצצות של מוזיקה בין העצים.
פגשנו אנשים מוכרים וטובים ,היה מממממש נחמד וכייפי.
עד שבשעה 10:00 על השעון -הגיעו שני דרדסים ואמרו..
אין לכם אישורים..ידה ידה ידה..סגרו את המוזיקה.תאמינו לי משטרה דמיקולו..מה כ'פת להם ?
אה ?מה אכפת למשטרה שיש מסיבה באיזה חור ביערות ,עם אלפי אנשים שרוקדים ושמחים ..
ארגון של חבר'ה טובים!
יש אבטחה
יש אמבולנס חירום
יש פארמדיקים שמסתובבים בין החוגגים
יש אוכל , שתיה, ומלא שמונצס למכירה, החל מתכשיטים, ועד בגדים שונים וקישוטים לשיער
יש אפילו בחור שעושה ראסטות לכל החפץ/ה בכך.
בארוע היו ( עד כמה שראיתי, וראיתי ) הרבה אנשים יפים.
אנשים יפים זה אומר , בלי ילדים, בלי ערסים, בלי מתלהבים ששותים או נדלקים ומאבדים את עצמם.
היו המון אנשים וחבל...חבל שהמשטרה כזאת....מקובעת..באה, טק !סוגרת ארוע , ושולחת הבייתה אלפי אנשים שבאו מכל הארץ לשמוח ולרקוד.
שולחת לכבישים אלפי אנשים -לנהוג- שהם לא במצב הכי עירני.
שהם עם חוסר בשינה,אחרי שתיה,ואולי עם חומרים אסורים (משני תודעה למינהם) בדם.אני אומר, תנו לאנשים לשמוח.
תנו לאנשים לרקוד ולהנות.
באמת שאני לא מבין מה כואב למשטרה שיש מסיבות טבע ?!
אז יש למסיבות האלו סטיגמה מטופשת , קוראים להם "מסיבות סמים"כי אנשים עושים במסיבות האלה סמים...אה..נכון, ובמקומות אחרים בארץ לא עושים סמים...
במסיבות במועדונים בכל רחבי הארץ לא עושים קריסטל, ואקסטות..
אנשים לא מעשנים ג'וינטים חופשי..
ברחובות אנשים לא מסתובבים לך עם ג'וינט שמנמן..
בחוף הים ובגנים הציבוריים אנשים לא מעשנים באנגים חופשי..
לא יודע מה הסטטיסטיקה המדוייקת ,אבל הרבה מאוד אנשים עושים סמים בארץ ישראל.
אני לא מדבר על סמים חוקיים, כמו טבק , אלכוהול, ותרופות - שזה נורמטיבי ו"כשר" .
אלה על סמים אחרים, שאנשים לוקחים מרצונם החופשי!
סמים שהם לא מכורים אליהם פסיולוגית. אלה מנטאלית.
כיף להם החוויה הזו, המסע הפסיכודאלי הנדיר הזה למקומות רחוקים וטובים (לרוב טובים)
מי שרוצה לוקח, מי שלא - לא .
אז מה כואב לך דוד שוטר שאתה בא וסוגר מסיבות לאנשים ..
ומה שהכי אבסורדי בנושא, זה שכל המחוקקים ואנשי דברם,ז"א כל הפוליטיקאים, כל המדושנים האלו שיושבים להם על הכסאות המרופדים בכנסת..
כל השוטרים, מהקטן ועד לגדול ,כל הסוהרים ומפקדיהם -
מעולם לא ניסו סם כלשהו בעצמם!!
למה ?
כי אסור ?
כי...אתה איש חוק !! ?
כי זה ידפוק אותך "ותהפוך לדולפין !" ?
לא.
אני אגיד לכם למה יש כזאת מלחמה בסמים..כל הגזרות מגיעות מלמעלה.
מאלו שמציצים עלינו מהחלונות הגבוהים.
והם חושבים שהם המלך והמלכה .
ואנחנו הפיונים
ופיון צריך ללכת צעד אחד או שניים ולפעמים לאכול באלכסון .
ככה זה בשח מט .
אנשים צריכים לקום בבוקר , לעבוד, לעשות כסף, ולשלם מיסים וחשבונות!
ככה העולם עובד .
וככה הגלגל מסתובב .
וככה המשכורות שלהם תופחות.
ברגע שהבן אדם לוקח סם משנה תודעה , הוא שוכח שהעולם רע, והוא צריך לעבוד, ולהמשיך לרוץ על הגלגל הזה כמו אוגר עם עיניים מנוקרות אחרי גזר וירטואלי .
הוא מפסיק להיות פיון צייתן,ונהפך למשהו אחר - לבן אדם עם שכל - השולט הוא במעשיו .
הם חושבים שה"סמים" הם פירותיו האסורים של עץ הדעת.
שברגע שהוא נוגס בהם, הוא רואה את העולם אחרת.
בצורה ורודה יותר.
והוא יפסיק לציית.
אבל הם טועים.
הם רק מפחדים
הם חבורה של ילדים מפוחדים שלא מבינים מזה מה ההשפעות של סם זה או אחר.
הם לא ניסו - אז הם לא מבינים.
לכו תסבירו לבתול איך זה לעשות סקס עם בן/בת המין השני..
הוא יגיד לכם נאאא...וואלה סבבה לי עם עצמי..ואולי סקס טוב בשבילכם..
אבל זה לא בשבילי..
הוא לא מבין , כי הוא לא היה במעמד הזה- אז גם אם הוא ממממש ירצה להבין איך זה להיות "על אקסטה"
או "בטריפ"..
הוא יכול רק לדמיין את זה מסיפורים של כאלו שהיו שם.
אבל בשביל באמת לחוש את זה - הוא צריך לבחור בגלולה הנכונה - ולעשות צניחה חופשית לתוך המחילה של עליסה.
ולסמוח על עצמו ועל הסובבים אותו.
ולא להיות קוקסינל פחדן .
יש לנו ממשלה של קוקסינלים.
יש לנו מערכת משפט של פחדנים תאבי בצע
וכל שאר המערכת בכיוון למטה היא תאטרון בובות אחד גדול !
וזה מה שאלה למעלה לא רוצים .
הם רוצים שליטה.
רוצים לשלוט בכולם.
בישירות ובעקיפין.
אז תנחשו מה- זה לא ילך לכם.
אתם אולי יושבים גבוה .
אבל כח הוא כלום בלי שליטה.
ובנימה אופטימית יותר, הייתה לי אחלה יום הולדת !
עד שהמנאייק הרסו אותה...:(
הירשם ל-
תגובות (Atom)

