parasite

בחיינו אנשים יבואו ואנשים ילכו

אנשים ישתמשו בך, בשירותיך, בקשריך, בגופך, בריגשותיך, בלשד עצמותיך, ובכל טיפה של דם שלך שהם יוכלו לשאוב להזנת האינטרסים האישיים שלהם .

איך אמר חבר שלי שהוא פסיכולוג..
כולנו חיות..חיות "משוכללות"..
שבאות לעולם , לומדות, טועות, בגדול בלי מטרה מוגדרת חוץ מלשרוד.
היצר החזק ביותר אצל בני האדם הוא הישרדות.
וכנראה שלשאוב לאנשים את ה..ידע..את המהות..את הנסיון..את הטעויות..
ועל הדרך..את הדברים החומריים
זאת דרך האדם.

אדם הוא טפיל, הוא חיידק..הוא וירוס.


הוא מגיע בצורות שונות , וכל פעם מוצא אדם אחר להיטפל עליו.

כמו שלכריש הגדול יש את הדגיגונים שצמודים אליו

כך לנו יש איזושהי חיה שאנחנו שואבים ממה דברים.


בילדות אלו ההורים, לאחר מכן החברים
אנחנו שולחים זרועות תמנון דביקות לכל עבר.

שואבים אהבה ושנאה , חיבה ותשוקה.

כסף...הוא המצאה של בני האדם.

אשליה "שיש לנו משהו גשמי ששייך לנו, בגלגול הזה.

תכלס, אין לנו כלום פרט לנשמתנו .
וגם הטיימר שלה מתחיל לתקתק ברגע שאנחנו מגיחים מהרחם.

מה אתם חושבים שיש לכם אה ?
כסף ? שטרות, מטבעות, תכשיטים, זהב, כסף, נפט ?
אגרות חוב ?
רכבים ?
נכסים ?

שום דבר לא שייך לכם.
הכל שייך לאמא אדמה.

כי ברגע שאתה מת, אתה לא קיים יותר.
אתה נרקב לך בחיקה של גאיה החמימה
ובעוד תולעים מכרסמות בבשרך
פרחים חדשים ניזונים מריקבונך.

כל היה עם אבותיך .
וכך יהיה עם ילדיך .

גם המיליארדר הגדול ביותר יכול להפגע, להפצע , ולמות בתוך שניה.

כדור אחד של צלף, פיסת מתכת בשוויה של שקלים בודדים יכולה לסיים את חייו של הרודן הגדול והחזק ביותר.

ולא משנה שיש לו צבא מאמינים ו1000 טנקים ו100 מטוסים מאחוריו.

כולנו בני אדם.
כולנו באים לעולם הזה בשביל ללמוד, להנות קצת, לסבול הרבה..ואולי על הדרך להעצמיד צאצאים , בשביל להזין את האשליה שאנחנו משאירים משהו אחרינו.

אז צריך כסף , צריך דבר מה חליפי בכדי לגרום לגלגל להמשיך ולהסתובב ולהסתובב.

לקום בבוקר, לאכול, לעבוד, לאכול, לישון.
לקבל ביום איקס את המשכורת, לשלם לשלם לשלם לשלם
לסגור את החודש בקושי..ולהתחיל את החודש הבא מהתחלה..

אנשים מיחסים יותר מדי חשיבות לכיסם ולכיסם של אחרים.

אנשים מעריכים ומודדים אנשים אחרים , רחוקים כקרובים בכמה הם "שווים" מבחינת כסף.

אם יש לך 1000$ בכיס
או 1.000.000 $ בבנק


אני ..לא מודד אנשים בכסף.

אלה במעשים !

מעשים הם דבר שבא בד"כ מתוך אינטרס, ולפעמים מתוך הלב.

מעשים נשארים לנצח.
בעוד כסף בא והולך כל הזמן.

בא
והולך

כל שעה וכל יום וכל שנה.

אי אפשר למדוד בן אדם בכסף


מה, יום אחד תעריכו בן אדם כי יש לו מלא כסף..
ומתי שהוא ירד מנכסיו לא תעריכו אותו ?


זה אותו בן אדם !
רק עם כמות שונה של שטרות בכיסו .

דבר הפכפך שיכול להשתנות מדי שעה.



אי אפשר להסתכל על אדם ולומר - זה בן אדם טוב.
זה בן אדם שאני יכול לסמוח עליו , ולתת בו את אמוני !

אין חיה כזאת .

הכרות עם אנשים מגיעה לאחר נסיון, לפעמים של דקות לפעמים של שנים.


כמו שאנשים רבים יזנקו לעזור לבן אדם בשעת עזרה, בתאונה למשל
ואנשים רבים יכנסו להלם
ואנשים אחרים פשוט יתעלמו

כך ישנם אנשים שונים בחיים שלנו.

חלקם ישאלו לשלומנו סתם כבדרך אגב..
לחלקם באמת יהיה אכפת..
חלק קטן באמת ישאל וינסה לעזור.
וחלק מיקרוני יעזור בסופו של דבר.



שמור את חבריך קרובים ..ואת אויבך קרובים עוד יותר.


זה משפט חכם ונכון.

כי בעולם שלנו אין דבר כזה חבר
יש דבר כזה אינטרס משותף

וכל עוד יש לך ולאיקס אינטרס, אם זה כלכלי, משפחתי, מיני..
הכל ידפוק כמו שצריך

ברגע שמשהו זז במשוואה...תתכונן

דברים יתחילו להחליק לצדדים ולזוז ממקומם .


לפעמים תקבל את זה בהפתעה מוחלטת.
לפעמים תכין את הקרקע הייטב


אבל אין דבר כזה חיים שלבים
אוטופיה זה חלום



כולנו חיות
כולנו זאבים

תשכחו מהאשליה שיש כבשים תמימות

כולנו טורפים צמאי דם .

מציאות מדומה

מעניין איך החיים יראו בלי כל מני חומרים טבעיים או כימיים שכולנו צורכים על בסיס יומי

אם זה על הבוקר , קפה ( קפאין ) וסיגריה ( ימבה רעלים.. )
אם זה איזה דרינק בצהריים, איזו בירה בפאב המקומי להרגיע את השדים שמתרוצצים לך בראש..
או בערב לגלגל איזו קטנה ככה..אולי שורה או שתיים..או לנעוץ מחט בווריד החבוט..
לצאת לפאב השכונתי..לשתות..ולשתות..להכנס לשירותים עם ההיא ועם ההוא ואז עם שנייהם
לעשות עוד איזה צ'ייסר לא מזוהה עם הברמן עם העיניים הזוממות..
עד שאתה מגלה שהארנק שלך שומם מזהובים..ואתה צריך לחזור הבייתה ברגל..
אז אתה מדדה לך החוצה..לתוך הרחוב החשוך והשומם
שאפילו החתולים שמציצים מהפחים לא שמים עליך..
ואתה הולך שני צעדים קדימה..אחד הצידה...וחוזר חלילה..
סירנה של משטרה מקפיצה אותך וגורמת לך לקפוץ ולהסתתר מאחורי פח גדול..
ורק שהיא חולפת , ואתה חושב על זה..אתה נזכר שאתה בכלל לא בורח מהמשטרה ..
אלה מהמציאות היומיומית..האפרוריות השבלונית הזאת..העדלוידע הפסיכו-גרוטסקית הזאת
ערב רב של אנשים בחליפות ומכוניות יקרות מזמזים להם על פסים שחורים מלאים roadkills
בנייהם אוטובוסים שמנמנים ומוניות שירות גוציות בולעות ומקיאות אנשים קטנים מצד לצד של העיר
כמו אמא קרוקודיל שמעמיסה את ילדיה הקטנים בין שינייה החדות ולסתותיה החזקות
אבל היא יודעת בדיוק איך לשאת אותם בבטחה
אבל ברגע שהם מחוץ לפיה החמים..they`r on they`r own.....

כל העיר הזאת..היא כמו כוורת..
רוחשת ורוגשת 24/7.....אנשים גדולים וקטנים, שחורים לבנים צהובים אדומים וירוקים הולכים מצד לצד..
משגעים אותך...אתה לא יודע מה שייך לאיפה ומי הולך לאן ולמה ומתי הוא חוזר
אז אתה אומר לעצמך fuck it......מה אכפת לי בכלל מי הוא זה ומה ה big plan שלו לחיים...

אתה מרגיש את השריון שעל גבך מתקשה ומתעצב...קוצים ארוכים וחדים צומחים לכל אורכו
מבטך שלך נהיה חודר וזורם
שיניים חורקות
העשן המזוהם שפעם היית נלחם בו , עכשיו הוא כמו בושם לסינוסיך..

אתה מתענג על אדיו המסרטנים שבוקעים מצינור הפליטה של האוטובוס ברמזור

אתה מושיט יד , וקונה סיגריה בשקל בפיצוציה..
תוחב אותה אל בין שפתיך, מצית, שואף..עשן סגלגל ממלא את פיך...
צונח אל ראותיו הורדרדות..מציף את דמך בחומרים משמחים ומסרטנים כאחד..
אתה מודע לסכנה...אבל מתמכר לאופוריה..

כמו לאכול צמר גפן מתוק בצבע שחור...

זה מגעיל, אבל עושה לך טוב בלב..


כולנו כאלה.

נגעלים מהכל, אבל ממשיכים לצרוך הכל

ממשיכים לרוץ על גלגל האוגר שלנו מהבוקר עד הבוקר ,אחרי
אחרי כסף..שלעולם לא נשיג.

הכל אשליה

מציאות מדומה...