לפעמים אתה פשוט יודע שזה צריך להעשות
לא בטוח מתי
אבל יודע שזה צריך להעשות
ואתה הבן אדם שצריך לעשות את זה
המחשבה עצמה מתחילה כדור שלג בלתי ניתן לעצירה
ואתה מרחוק כבר יכול לראות את אופק הדברים
את ה EVENT HORIZON שלך
אתה מחליט מתי לפעול ואיך
אם להיות מהיר ופזיז ולתת מכה מבלי להתחשב בכל המשתנים סביבך ולרוץ בין הטיפות
או להוריד הילוך , לאסוף כמה שיותר נתונים ומשתנים, ולחשב את כולם במקביל לכולם
אתה הטריגר
אתה מחליט מתי לפעול ואיך ומתי ועם מי או לבד
מה המהירות ומה הסיכונים
האם הפעולה מסוכנת ואם כן האם היא שווה את התוצר הסופי, את התגמול, את הפרס
האם הפרס הוא בכסף או ברכוש
או משהו רגשי יותר
פוגעני כלפי אדם מסויים
האם זוהי נקמה, והאם היא נקמה שלך או של חבר או של צד ג' ?
לפעמים אתה לא בטוח בפעולה וצריך לשמוע פרטים נוספים
להכניס נתונים נוספים למשוואה בכדי שהיא תהפוך מבלתי אפשרית , להגיונית.
לשווה
להניח מול כף המאזניים של הסיכון את כף המאזניים של התוצר הסופי
לפעמים זוהי משימה בלתי אפשרית
לפעמים משימת התאבדות
אבל אתה יודע שאתה פאקינג קמיקאזה פיילוט סטרייט פרום הל
ואתה יודע מה המוטו שלנו
to hell and back..and back again
מעטים הדברים שיעצרו אותנו
אולי יעקבו אותנו
אבל בהחלט לא יגרמו לנו לאכזב את עצמנו בהרמת ידיים
בתבוסתנות
בשימת הזנב בין הרגליים , הסתובבות של 180 מעלות, והליכת שיכור מתנודדת של תבוסה לתוך השקיעה. לא זה לא אנחנו האיש הזה.
אנחנו לא מפסידים
אנחנו לא נכנעים ולא מתקפים
אנחנו רק..נערכים מחדש למתקפה נוספת
ספגנו אבדות , נפצענו פציעות, דם ניגר באדמה המלוכלכת.
דמנו העכור מתערבב בזיעה ודמעות עד ללא היכר
האדמה הזאת שאנחנו דורכים עליה במשך שנים רבות ספגה את נוזלי התבוסה של קודמינו וגם תהיה פה בכדי לספוג אחרינו.
השאלה איזה משקעים אנחנו נשאיר אחרינו
שכבה זהובה של קוורץ מעורבב עם רסיסי זהב
או נחושת חסרת ערך
השעה מאוחרת ואנחנו עייפים
עיניים נעצמות מעצמם
רוצות להוריד את המסך על היום הזה
רוצות לנוח
הגוף עייף
אבל המוח עובד בפול מהירות
וזה שאנחנו שומעים טרנסים בפול ווליום בכלל לא עוזר לתהליך השינה
להפך
הוא רק ממריץ לנו את הדם בעורקים למוח ובחזרה
טראק מוזר בשם Ataro - Kuchgar
אם אנשים היו שומעים את זה לפני ..20-30 שנה
הם לא היו מבינים כלל מזה
נשמע כאילו הפעילו כמה כלי עבודה וסגרו אותם בתוך חבית ברזל
והם מרעישים להם שם כל אחד בלי קשר לאחר
תיפופים וקולות נפץ ויללות ושאגות והלמות תוף שבטיות אחת בתוך השניה
רסיסי זכוכית מוחיים
עוברים מאוזן לאוזן כאילו המפרקת שלי הייתה נדנדה חלודה המנסה לאזן מין הערב רב של הקולות שמסתובבים לי מאחורי השיניים
מה שכן
זה נחמד לאללה.. P:
אסיים את הטראק ואלך לישון
או לפחות אנסה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה