יום שבת, 8 במאי 2010

talking is cheap

בזמנו יצרתי קשר עם העורך של המגזין "בלייזר" , ושאלתי אם יעניין אותם לעשות כתבה על תופעת הסספנשן בארץ
הוא קישר אותי לכתב שלו, שנפגש איתי מספר פעמים אחד על אחד, ואז היה בסאסקון עם צלם עיתונות מוכר .
התמונות יצאו סבבה, הכתבה עברה אצלי במייל לאישור
אבל כלום, הזמן עבר, והוא חזר אלי אחרי חודש חודשיים ואמר שהכתבה לא אושרה לפרסום
כי היא יותר מדי "bloody" לעיתון בלייזר
אז כתבתי לו את הדברים הבאים למייל :

31/08/2008

אני לא מבין משהו...
הירחון נקרא - בלייזר -> מה שגברים אוהבים

וגברים אוהבים דברי אקסטרים, דברים גבריים.דברים שלא רואים בכל יום.
דברים שאחרי מדברים עליהם כי הם מעניינים, ולא רואים אותם בכל מקום.
אם בלייזר יפרסם כתבה כזאת, אני חושב שזה רק יעלה את ערכו של העיתון
בזה שהוא הביא כתבה על נושא שעוד לא סוקר בעיתונות הישראלית.
תכלס, אני לא אומר לך, תקשיב , אני הולך לעיתון אחר עם הסיפור
כי אני בן אדם ספונטני מאוד, היה בא לי על הכתבה, יצרתי קשר עם העורך
יצרת קשר איתי, עשיתי כל מה שהיה צריך, שלחתי חומר
הייתי בפגישות איתך, היה אירוע נחמד וכו' וכו'..
אבל עכשיו עם הזמן, יורד לי, אני עשיתי את שלי , ועכשיו המושכות בידיים שלך ושל העורך.
אבל מה לעשות שמשום מה אנשים מתקפלים, ואנשים שמציירים את עצמם בקווים גדולים ועבים

ומציגים את העיתון שהם עורכים, בתור מגזין הגברים האולטימטיבי ביותר לגבר הישראלי

הלוחם, הגבר גבר, זה שאם הוא לא פותח את קופסת הלוף עם השיניים , נושם אבק מדברי, ומעיף מבט בלבן של העין של המחבל, לא מתחיל את היום.

אבל מסתבר שהעיתון הגדול הזה..

בסה"כ רוקד סטפס עם נעליים מספוג.

ז"א מנסה לעשות הרבה הרבה טררם

שבתכלס יוצאים רק קולות עמומים

ואני הייתי מציע לצרף לעיתון בחורה למטה בפינה שתעשה את שפת הסימנים

שאומרת - כן כן , אנחנו חושבים שאנחנו גדולים וחזקים, אבל העיתון תכלס , בסוף היום..

מאוד שמרני.

תמונות של בחורות כוסיות , אבל מצונזרות, ימבה של פרסומות בשביל הכיס

אותו כנ"ל כתבות על רכבי שונים , בשביל הידע שלכם, והכיס שלנו

ובין לבין מספר כתבות מעניינות.



מכיר את השאלה, זברה שחורה עם פסים לבנים או לבנה עם פסים שחורים ?!



אותו כנ"ל בלייזר, זה ירחון עם מלא פרסומות שעליהן זרקו כמה כתבות

או כמה כתבות טובות שהם קורות התמיכה שעליהן הדביקו את הפרסומות שיתנו אתנחתא בין הכתבות ?





שלא תבין אותי לא נכון

אני לא כועס עליך, אני מאוד מחבב אותך , ואתה יודע את זה.

ואני לא כועס על העורך, לא מכיר אותו כלל.

אבל אני לא מבין, מגזין גברים שאומר שהוא -ה- מגזין הכי גדול ורציני בארץ לגברים

לא מפרסם כתבה כזאת..

לא יודע מה לומר לך..

זה מזכיר לי את הקרבות שאני רואה באמצע הלילה בערוץ אגו

בזירה המתומנת..

מכיר את זה שאחד הלוחמים מגיע בשושו וקורע את היריב..

ויש את זה שעושה הרבה הרבה רעש וצלצולים, ומורידים אותו בנוק אאוט אחרי 5 שניות...



ככה לצערי אני רואה את בלייזר עכשיו, אני לא יודע שזה לא ממש מזיז לך ת'ביצה.

אבל אני מאוד מאוכזב מקברניטי המגזין הזה

שעושה הרבה רעש וצלצולים

אבל שמגיע הרגע לזנק - הוא מסתכל , וצועד לאחור בצעדים כושלים שזנבו בין רגליו.



זוכר מה אמרתי לך ..?

על הסספנשן.

שההכנה הפסיכולוגית היא פיסאופקייק.

שהחדרת הקרסים היא שטויות.

שהקטע הקשה ביותר הוא - לעמוד מול עצמך, עם הקרסים בגב, ולומר...מה לעזאזל אני עושה פה?

זה לא יחזיק אותי..

למה אני עושה את זה לעצמי..

ואז עושים את צעד האמונה הזה, שמביא אחריו רק וואו אחד גדול..



אם הייתי עורך העיתון, הייתי עושה את צעד האמונה הזה מעבר לתהום הפרסום.

לא אומר, וואי הכתבה הזאת לא תחזיק, לא מפחד ממה שיאמרו מסביב.

אלה מזנק, בשביל שהמגזין יעשה משהו ראשוני, משהו שעוד שום מגזין בארץ לא עשה.



אבל כמו בסיפור שאינו נגמר, אחרי שאטריו עובר את שני פסלי האוראקל, ומגיע למראת האמת

שהמביט בא רואה את האני האמיתי שלו, לוחמים רואים ילד קטן

איכר יכול לראות בן אדם אמיץ

רוב האנשים פשוט מסתכלים , מסתובבים במהירות ובורחים .

אבל לא אטריו, הוא ידע מה הוא שווה

הוא מביט , ורואה בדיוק מה שהוא יודע שהוא.

אני כמו אטריו הזה.

מזנק תמיד, לא מפחד, אוקי..מפחד, אבל לא חושש לעשות את הצעד.



קיצר, אני סתם חופר וחופר עכשיו, והבהרתי את הנקודה, וגם הבנתי שבכלל ירדתם ממני בכל העלילה הזו

ואתם הולכים על ההארד קור, שזה הקפטיין.

במקום על האיש הקטן שבצד..

אבל זה בסדר, אני מפרגן לקפטיין ב100%.

ואוהב אותו בכל ליבי.

ומאחל לו רק טוב.



ואני לא מעוניין להיות בטלויזיה , כי הטלויזיה שלנו, וכל מערך התקשורת בכללי, מביאים אנשים לטלויזיה בשביל לעשות מהם צחוק.

ואם מישהו יעשה ממני צחוק או יציג את הנושא בצורה שטותית או מגוחכת...

במקרה הטוב אני אגיד לו ללכת להזדיין , אקום ואעזוב בו במקום.

במקרה הפחות טוב אני אתהפך עליו ואומר לו את כל מה שאני חושב על הכלומנקיות שלו

שהוא בסה"כ בן אדם חסר חיים, שהתפקיד שלו בעולם הזה הוא להיות זה שמושך בחוטי המריונטה של המרואיין

שבד"כ לא יודע מה רוצים מהחיים שלו.

קיצר..לא מתאים לי טלויזיה.

לא מכיר אותם

ולא רוצה להכיר אף אחד שם.

כולם שקרנים שרלטנים ומניפולטורים

אם אתה אומר, אבל הם יבטיחו לך שיציגו את זה בצורה מכובדת..

גיב מי א ברייק..

מצלמים, עורכים, עושים מישמש, ויוצא להם בדיוק מה שהם רוצים

אני נראה כמו אדיוט בסוף.

ולא יכול לעשות כלום בקשר לזה מאחר ונתתי להם את הסכמתי החוקית וחתמתי להם שהם רשאים לערוך את החומר כראות עינהם.



אם סיימון ירצה להתראיין, שיהיה לו סבבה, הוא אוהב פרסום, אני לא .

טוב לי ככה בצללים שבין הכיסאות.



הסכמתי לראיון בעיתון רק אחרי שנתתי לי את מילתך שאתה תכין כתבה מכובדת

שלא תוציא אף אחד מהקשורים לעניין מטומטם או מגוחך

והכתבה תעבור אצלי אישור לפני הפרסום



עליך אני סומך.



עליהם לא.



זהו בינתיים .



שיהיה לנו המשך ערב נעים



רז



(אני באמת לא כועס , אני פשוט ...מתבטא בצורה שונה מאחרים, כפי שאתה רואה מהדברים הנ"ל. )

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Powered By Blogger

קוראים

my info

התמונה שלי
facebook - RAZ.ZVI Email - RAZDARKSUN@GMAIL.COM