היה היום יום הולדת לילדה של שרה
אני באמת לא יודע מאיפה להתחיל
מעולם לא ראיתי הורים משליכים את ילדיהם בכזאת מהירות מבעד למפתן הדלת ונעלמים בענן עשן
כמו road runner ( הציבור הביפ ביפ הזאת שבורחת תמיד מהזאת בסרטים המצויירים.. )
בית 1
4 חדרים
20 ילדים
אני + שרה
=
CHAOS
בואו נגיד שראיתי מטעני נפץ בשרותי הצבאי שזורעים פחות הרס ביותר זמן ממה שלקח לילדה של שרה
AKA - עליבבא
וחבריה הקטנים
AKA -ארבעים השודדים
היו להם משחקים, סרטים, אוכל , שתיה , עוגות , צבעים, מדבקות
אבל מה
הם הלכו על הקלאסה
לקפוץ מספה לספה לספה לספה לספה במשך שעתיים
מדי פעם ליפול - לבכות - להרגע - ולהמשיך לקפוץ ולקפוץ
לצייר , לבכות ( סתם ככה )
להתלהב ממדבקות , ואז להדביק אחד על השני, ועל הריצפה, ועל השולחנות
לריב אחד עם השני והשניה והשלישי
לתת בוקס להוא ובעיטה לזאת
למשוך לזאת בצמה והוא לתת בוקס מתחת לחגורה
וכל מה שהם מבקשים כאילו נעשה בצורה יותר קונספירטיבית מפשע מאורגן
לא תראו ילדה או ילדה בודד באים ואומרים אני רוצה איקס
אתה עומד
פתאום !!
20 ילדים ביחד -
אני רוצה עוגה !!
אני רוצה לשתות
עכשיו זה רוצה עוגה בלי דובדבן , אז הוא יורק אותו על הריצפה, דורך עליו , ומורח אותו על הספה / ילד אחר
זה רוצה פטל , וזה רוצה מים, וזה רוצה " מים נעימים "
זה ביטוי שמעולם עוד לא שמעתי !
מזל שמבעוד מועד נעלנו את שאר החדרים בבית חוץ מהחדר של הילדה
ראו צילום אוויר תחת השם " אזור מהומות ב' "
אם הייתי זורק לתוך החדר מקל דינמיט, ולאחר פיצוצו מפזר בשר בכל מקום ומשחרר 10 כלבים מורעבים
החדר היה נראה יותר טוב.
הסוס נדנדה על המיטה, התירס חצי פתוח + ילד מתנדנד על הרצועה שמושכת אותו
בגדים מגבות ובערך 97% מהצעצועים של הילדה מפוזרים בכל מקום אפשרי
כאילו מישהו בא , עשה pause וסידר את הצעצועים הייטב בכל פינה ופינה ופינה בחדר
עכשיו בדרך נס גם השירותים אצלהם מתוזמן יחדיו
יד אחד- איפה השירותים - שם אני אומר לו
והוא הולך
אחרי 0.3 שניות מגיעה ילדה , יש לי פיפי
תחכי אחרי שהוא יצא
ואז ילדה שלישית, איפה השירותים - שם אני אומר
אבל יש שם מישהו היא אומרת
אז אני לוקח אותה לחדר שינה לשירותים הפרטיים שלי !!
קודש הקודשים של הבית !
איפה שיושבים להם שני כרובים משני צידי האסלה היקרה שלי
לצד הפיסלון המגניב של הבחורות העירומות עם החיות שהוא יקר מפז ( 20 שקל בשוק הפישפשים , אבל אני מת עליו)
אז היא הלכה לשם , והפליצה לי על כל העיתוני בלייזר שלי..
גרר
ואז כמובן הגיעה הגלידה !
ראו איור # 554 - נוזל דביק על הספות עוד מעט
כל ילד רצה גלידה !
כל ילד רצה גלידה שונה
לא שפתחתי דוכן
הייתה קופסה אחת של גלידה ווניל תות וכמה סוכריות אדומות קטנות ודביקות כאלה.
כל ילד שהגיע אלי , כאילו דווקא , רצה גלידה שונה מזו שהילד שלפניו קיבל
ובצורה קסומה הילד שאחריו רצה משהו שונה מקודמו וכך הלאה
* בין לבין הסתובבו כוסות מיץ פטל מתוק
כמובן - אם כבר ישפך משהו על הריצפה / ספות - שיהיה כמה שיותר דביק
ואז - הגיעה העוגה !!
עוגת שוקולד בצורת לב עם פודינג ווניל ודובדבנים
(מעשה ידיה של שרה להתפעל ! )
אני חושב שאפילו דבורים היו מקבלות התקפת סוכרת מהעוגה הזאת.
כמה טוב שאכלתי מהעוגה.
היא הזכירה לי בצורה חדה וכייפית - למה אני לא אוכל מתוק !
בגלל חור הטוחנת !!
#^$#&$$%*@%@!#%!@#
הרגשתי את קריוס + בקטוס מניחים לי מטעני צד על השורשים בתוך החניכיים.
אבל חפיף
זה היה כלום לעומת הילדים שהתחילו " להפיל " את העוגות בכל מקום
כאילו הם תכננו את זה בבוקר בגן ...
זה מפיל אותה על הספה
וזה על הריצפה
זה לא רוצה דובדבן, אז הוא זורק אותו בחזרה על העוגה
( אחרי שהוא היה בפה שלו דההה)
וזה מגיע אלי אם משהו ביד, ואומר שלא טעים לו..
אני אומר לא נורא !
ומושיט בצורה אינסטגטיבית את היד שלי
והוא מניח בתוכה עיסה דובדבנית שהייתה בפה שלו
ya
hoo
אוקי!!
בין לבין ילדים רצים אלי ומחבקים אותי או קוראים לי בשמות שונים ומשונים
" אבא של X !!!! " - הוא הרביץ לי..
וכו'...
ואז...
נשמע רעם גדול
יצאתי לחלון
וראיתי שמבין העננים מבליחה קרן אור אדירה לכיוון החלון
לכיוון היד שלי יותר נכון
לכיוון השעון שלי יותר נכון !!
אני מסתכל , בשעון , השעה 18:00
השעה שאמרנו להורים שארוע רב נפגעים זה מסתיים
ואז הזמן פשוט קפא .
כל דקה נראתה כמו 10 דקות
הורה מגיע , לוקח את הילד שלו , וכאילו עוד אבן ועוד אבן יורדת לי מהראש
והצעקות יורדות ויורדות
ואני שם לב שאני אוסף פחות זבל ובלונים מפוצצים ועוגות שדרכו עליהם
וכל מני צעצועים שהגיעו ברכבת אווירית מהחדר
למרות שאמרתי לפחות 47 פעם - לא להוציא צעצועים מהחדר לסלון !!
ואז הגיעה האמא האחרונה
ואז היה שקט
שקט כזה כמו בשדה קרב אחרי קרב עקוב מדי
ששומעים רק את קרקורי העורבים המנקרים את העיניים של הקורבנות
שקט כזה שאפשר לשמוע טיפה דם צונחת מראש הכידון אל האדמה
שקט.....
יש פה מישהי שאני מכיר שעובדת בתור גננת.
גם אני , וגם שרה אמרנו - וואלה.
המניות שלה עלו בצורה רצינית עכשיו..
אני באופן אישי הייתי מעדיף להיות סוהר באלקטרז מאשר מפעיל של ימי הולדת
ג'יזס
פאקינג
קרייס
רק לחשוב שיש אנשים שעושים את זה מספר פעמים בשבוע..
שאני חושב על זה המשכורת שלהם צריכה לכלול תוספת סיכון רצינית כמו שאני הייתי קיבלתי שהייתי בלבנון !!
נגמר...
תחשוב על מקום שליו....
מקום רגוע...
אני רץ באחו פורח וצבעוני
עם ציפורים מצייצות
וילדים קטנים רצים..
(????)
הם רצים לעברי....
?!
אני מנסה לברוח אבל אני רץ בהילוך איטי..
הם משיגים אותי..
עינהם קטנות ורעות כמו אבני אודם בוהקות
אבא ...אבא..הם צועקים..
אבבבבאאא...
והפיות הקטנים שלהם נהפכים למקורים של עורבים מקרקרים ...
אבאאא!!!!
אאאאאאאאאאאאאאאא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה