כל אחד מאיתנו צריך את מקום המפלט שלו
זה יכול להיות החדר שלנו
זה יכול להיות הבית על העץ
המקום שנפגשים בו החבר'ה אחרי בית הספר לעשן סיגריה או שתיים שגנבו מהתיק של אמא
או כמה שלוקים ממשקה אלכוהולי שביקשו מזר ברחוב לרכוש להם
הגישו לו שטר של 100 שקלים, אמרו .תביא משהו טוב, שיורד חלק..שדופק ת'ראש..
כל מני מושגים ששמעו בטלויזיה..
והזר כמובן תורם את חלקו למשוואה, וקונה להם קגלביץ ב20 שקל , או אלסקה בהרבה פחות..
קופסת סיגריות לעצמו
ושם את השאר בכיס
אם הוא קצת מתוחכם הוא מסיר את תווית המחיר מוודקה יקרה יותר, ולאחר עוזבו את הקופה , מקלף את תג המחיר הזול, ומדביק את היקר..
שהילדים יחשבו שהם קיבלו משהו רציני..
משהו של גדולים..
פלסבו..
וודקה שקופה עם טעם של חומצת מלח.
הילדים לוגמים וחושבים שזה שזה צורב בגרון זה בגלל שהם לא רגילים לשתות..
ולא בגלל שזה משקה כל כך זול וחומצי שאפשר בכיף לפתוח איתו סתימות בביוב!
למה אלכוהול , טבק, ושאר סמים שונים ומשונים כל כך פופלאריים?
כי לאף אחד מאיתנו כבר אין ת'חדר שלו לברוח אליו.
אז כל אחד מצטנף בתוך עצמו
בתוך תודעתו הקטנה
ספון על כורסה מרוטה
עם קירות שמזמן איבדו מצבעם הבהיר, ועכשיו הצבע הכי קרוב שאפשר לתארם הוא צהוב שתני.
גם ריח האמוניה שרוקד לך סטפס בתוך הסינוסים לא מפריע כבר
אתה מוריד הילוך בכל חמשת החושים
נשכב לאחור
שואף את העשן הרעיל עמוק...עמוק...לתוך ראותיך השחורות
עוצם עיניים
ומרגיש את גלגלי עיניים מסתובבים על צירם לאחור
צולל עמוק לתוך חלל שחור של שכחה
מציאות מתערבבת בהזיה
מחר עם אתמול עם שבוע שעבר
אתה פוקח עיניים מנומנמות לרגע ולא יכול להזכר בבהירות אם אוטוסטרדת המחשבות שעפה לך בתוך הראש היא חלום או מציאות או פנטזיה עתידית...
כאילו אתה עומד על גשר מעל איילון בשעת לילה..
מאות מכוניות חולפות ביעף
אתה לא יודע מאיפה הן באות או לאן הן הולכות וזה גם לא מעניין אותך
אתה רק רואה את האורות הלבנים המאירים את דרכם
ואת זנבייהן האדומות המבשרים על עוזבם
האורות נמרחים
מתערבבים אחד בתוך השני
מתמזגים
רוקדים ומזמזים בתוך מחשכיך מחשבתך
אתה מנסה להושיט ידך ולאחוז במחשבה בודדת
אבל כמו צירעה שבלעה כדור אקסטזי היא מתעופפת במהרה
ואתה מוצא את עצמך סוגר את אצבעותיך באוויר סביב כלום אחד גדול.
ואז אני מבין שגם אם אתה חושב שאתה עומד בראש הפרמידה ושולט על הכל כמו על בובת חוטים אתה בעצם הבובה עצמה.
בובה קטנה ומרוטה
עם עשרות חוטי דיג קטנים, כמעט בלתי נראים, בסופו של כל אחד מהם קרס דיג קטנטן הנעוץ בעורך.
חלקם נעוצים עמוקם כך שראשם כלל אינו נראה
חלקם נכנסים מצד אחד ויוצאים מהשני
חושפים שן שובבה ומעוקלת עם טיפת דם חצי קרושה חצי קורצת על חודה
אומרים ביד חזקה ובזרועה נטויה...
חה
מי ששולט פה זה לא אתה
אף אחד לא באמת שולט על עצמו ומהלכיו
ולא משנה כמה עקשן הוא יהיה
כל אחד שולט על השני והוא על השלישי.
וחוזר חלילה.
ואין מישהו שהוא למעלה ומישהו למטה.
זה גלגל.
גלגל גלגל גלגל
שמסתובב בלי סוף
אני מעליו והיא מעלי והוא מעליה והם מעלינו
ואני מנסה למצוא את הסנצ'וארי שלי...
מחפש ומחפש
אבל לא מוצא אפילו את השלט שמוביל אליו...
רק מסדרונות ארוכים וצרים, צבועים בירוק פיסטוק מוגלתי
רץ במסדרונות
פונה בסופם
רץ ורץ ורץ
פותח דלת בבעיטה
חדר חשוך ובקצהו נקודת אור
מגשש דרכי באפלה
מועד על כסאות שולחנות עצמות ופרחים יבשים בריח מבחיל
הרגל נכנסת לתוך בור רטוב של נוזל בלתי מזוהה
אבל לי לא אכפת
אני ממשיך
מתקדם
נקודם האור לובשת צורה של דלת
אני מתקדם אליה
מפלס דרכי בהררי האשפה של חיי
מגיע אל האור
ומזנק דרכו
אל החופש
אל השכחה
אל...
מסדרון נוסף
זה לעולם לא יגמר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה