אין זה משהו איך שאנחנו אוהבים לעשות דברים על האמא של השניה האחרונה..
כמו בסרטים שיש פצצה עם טיימר דיגיטלי שהספרות אוזלות ואוזלות
ואז בשניות האחרונות צריך להחליט בין החוט הכחול לאדום..
ובסוף אומרים יאללה מה שיהיה יהיה..
טק
והשעון נעצר שניה לפני האפס..
ככה היו ההכנות לחתונה הזאת.
השעה 14:29.
4.4.2011
החופה מאוחר יותר בשעה 18:00-19:00
לפני שעה נכנסתי הבייתה עם הכתובות אחרי שהבאתי לרב את אחרוני המסמכים.
לפני שעה האשה הייתה אצל התכשיטן ואספה את הטבעות
קצת לפני זה היא הייתה בת"א אצל מי שהכינה לה את השמלה לאסוף אותה
רכב לאסוף אותנו עדיין לא הושכר ע"י אחיה הקטן
14:31
אני מרגיש שעם כל דקה המחוג דופק כמו פטיש על סדן בתוך חדר אטום
בום...
בום..
בום..
בום..
בום..
ואני כמו מיקי מאוס בפנטזיה מנסה לשלוט בכל המטאטאים בו זמנית
להשליט סדר בכאוס שרוקד סביבי בריקוד שבטי עם מקצבים משתנים
14:32...
לא רגע...........
כבר 14:33..
מזה...
כאילו מישהו שם את השעון בפאסט פורוורד...
damit...
טוב טוב ..
בכל רגע של מצב צריך לסדר את הדברים בראש
לשים אותם במסודר
והכל יהיה בסדר
עכשיו כל בערבוביה...אז כולי בסרטים..
מה צריך..
שמלה יש, זר כלה היא אוספת עכשיו מהחנות
טבעות אצלה
מסעדה מחכה
אורחים אמורים להגיע
ההורים שלה ושלי..אמורים להגיע
אחרים ואחיות..
ילדים..
הבן שלי..הבת שלה..
אבא יוצא לחברת השכרת הרכב לשים את האשראי ערבון ואחיה משכיר את הרכב..........
14:45
האשה נכנסה עם הילדה
הביאה את השמלה והטבעות
מדדתי את שלי, שמתי לה את שלה
נראית בסדר הטבעת..
מרגישה מוזר משהו...
טוב טוב...
נראה מה עושים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה